וּנְתָֽנְךָ֨ יְהֹוָ֤ה לְרֹאשׁ֙ וְלֹ֣א לְזָנָ֔ב וְהָיִ֙יתָ֙ רַ֣ק לְמַ֔עְלָה וְלֹ֥א תִהְיֶ֖ה לְמָ֑טָּה כִּֽי־תִשְׁמַ֞ע אֶל־מִצְוֺ֣ת ׀ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֧י מְצַוְּךָ֛ הַיּ֖וֹם לִשְׁמֹ֥ר וְלַעֲשֽׂוֹת׃

ה׳ יתן את ישראל לראש ולא לזנב, ״והיית רק למעלה ולא תהיה למטה״, בזכות השמיעה למצוות ה׳. אבן עזרא מבאר ש״כי תשמע״ מוסב על שמיעה בלב, לשמור ולעשות, והכלל הוא שלא תסור מאחרי ה׳ לעבוד עבודה זרה - כי היא עיקר כל העברות, שהיא כפירה בעיקר; ולעומתה ייחוד השם ״לשמור ולעשות״, שעיקר השמירה הוא המעשה. הברכה מבטיחה מנהיגות ועליונות מתמדת: ישראל יהיו בראש ולא בזנב, למעלה ולא למטה. יסוד הברכה הוא הנאמנות לה׳ וההימנעות מעבודה זרה, שהיא שורש כל הרע.