אָרוּר֙ לֹקֵ֣חַ שֹׁ֔חַד לְהַכּ֥וֹת נֶ֖פֶשׁ דָּ֣ם נָקִ֑י וְאָמַ֥ר כׇּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן׃ {ס}

הכרזת הקללה: ארור לוקח שוחד להכות נפש דם נקי, וכל העם עונים אמן. אבן עזרא מביא שלדעת רבים מדובר בדיין הלוקח שוחד, ולדעתו מדובר בעד שקר המעיד עדות המביאה למיתת נקי. הפסוק עוסק בשחיתות המביאה לשפיכות דם נקי, בין אם על ידי דיין המקבל שוחד ובין על ידי עד המעיד עדות שקר תמורת בצע. גם עבירה זו נעשית בסתר, שכן קבלת השוחד ומתן העדות השקרית נסתרים מן העין. הקללה מבטאת את חומרת עיוות הדין הגורם לאובדן חיי אדם חף מפשע.