וְשָׁ֣מַעְתָּ֔ בְּק֖וֹל יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ וְעָשִׂ֤יתָ אֶת־מִצְוֺתָו֙ וְאֶת־חֻקָּ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּֽוֹם׃ {ס}

התורה מצווה לשמוע בקול השם ולעשות את מצוותיו וחוקיו אשר הוא מצווה היום. אבן עזרא מבאר ש״ושמעת״ מוסב על היום, בקבלת עול המצוות עתה, וש״ועשית את מצוותיו״ מוסב על העתיד, על קיום המצוות בבוא הזמן. הפסוק ממשיך את הכרזת הברית שבפסוק הקודם, ומוסיף את הדרישה המעשית: השמיעה בקול השם וקיום מצוותיו. יש כאן חיבור בין הקבלה העקרונית של הברית ובין המחויבות המתמשכת לעשות את המצוות בפועל, גם לאחר הכניסה לארץ.