דְּבָרִים כ״ו · י״ז

האמרת … האמירך. אֵין לָהֶם עֵד מוֹכִיחַ בַּמִּקְרָא, וְלִי נִרְאֶה שֶׁהוּא לְשׁוֹן הַפְרָשָׁה וְהַבְדָּלָה - הִבְדַּלְתָּ לְךָ מֵאֱלֹהֵי הַנֵּכָר לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וְהוּא הִפְרִישְׁךָ אֵלָיו מֵעַמֵּי הָאָרֶץ לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה, וּמָצָאתִי לָהֶם עֵד וְהוּא לְשׁוֹן תִּפְאֶרֶת כְּמוֹ (תהלים צ"ד) "יִתְאַמְּרוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן":

יָת יְיָ חֲטַּבְתָּ יוֹמָא דֵין לְמֶהֱוֵי לָךְ לֶאֱלָהּ וְלִמְהַךְ בְּאָרְחָן דְתָקְנָן קֳדָמוֹהִי וּלְמִטַר קְיָמוֹהִי וּפִקוּדוֹהִי וְדִינוֹהִי וּלְקַבָּלָא לְמֵימְרֵהּ

האמרת. מלשון גדולה וקרוב מגזרת בראש אמיר ויאמר רבי יהודה הלוי הספרדי נ״‎ע כי המלה מגזרת ויאמר והטעם כי עשית הישר עד שיאמר שהוא יהי' אלהיך גם הוא עוש' לך עד שאמרת שתהי' לו לעם סגולה ויפה פירש והנה תהיה מלת האמרת פעל יוצא לשנים פעולים:

את ה' האמרת היום - אתה הזקקת, שאמר הקב"ה ונתרצה להיות לך לאלהים - כי הדבר תלוי בו ליעשות הוא אלהיך ויושיעך, מתוך שקבלת מצותיו.

את ה׳‎ האמרת אתה הזקקת שאמר הקב״‎ה ונתרצה להיות לך לאלוקים מתוך שקבלת עליך מצותיו וגם הוא כמו כן. האמירך הפעילך שאמרת שתהיה לו לעם סגולה לפי שעשה לך נסים וגבורות.

האמרת פאישדיר״‎ה בלע״‎ז. ד״‎א לשון תמורה החלפת כל היראות שבעולם בו שהנחת כלם ובחרת בו וכמו כן החליף הוא כל האומות הקדמונים ובחר בך לשמור מצותיו. והאל״‎ף יסוד נופל הוא כמו אל״‎ף דאזרוע דאסוך דאתמול. ד״‎א לשון שבח כמו יתאמרו כל פועלי און.

אֶת ה׳ הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם לִהְיוֹת וְגוֹ׳. אָמְרוֹ הַיּוֹם יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות קי:) כָּל הַדָּר בְּחוּץ לָאָרֶץ דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁאֵין לוֹ אֱלוֹהַּ, עַד כָּאן, וְהוּא אָמְרוֹ אֶת ה׳ הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם דַּוְקָא, פֵּרוּשׁ כֵּיוָן שֶׁהָיוּ בָּאָרֶץ הַמְּקֻדֶּשֶׁת, וַהֲגַם שֶׁעֲדַיִן הָיוּ בְּאֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג, עִם כָּל זֶה כְּבָר כָּתַבְנוּ שֶׁהִיא מְקֻדֶּשֶׁת כֵּיוָן שֶׁנִּכְבְּשָׁה כִּבּוּשׁ רַבִּים עַל פִּי נָבִיא, וּכְמוֹ שֶׁהוֹכַחְנוּ בְּפָרָשַׁת מַטּוֹת (במדבר לב:ג), וּמֵעַתָּה אֵין מְקוֹמָהּ נֶחְשָׁב חוּצָה לָאָרֶץ. וְלָזֶה הֶאֱמִירוּ ה׳ לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים, וְהוּא אָמְרוֹ ״לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים״.

עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר חלק א׳ ק״ח:) שֶׁשְּׁאָר הָאֲרָצוֹת נִמְסְרוּ בְּיַד שָׂרֵי מַעְלָה, מַה שֶׁאֵין כֵּן אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֵין עָלֶיהָ שׁוֹפֵט מִבַּלְעֲדֵי ה׳, וְהוּא אָמְרוֹ אֶת ה׳ הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם בִּכְנִיסָתְךָ לָאָרֶץ לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים י״ז:ב) ״מִלְּפָנֶיךָ מִשְׁפָּטִי יֵצֵא״, וְלֹא יָבֹא מִשְׁפָּטֵינוּ לִפְנֵי שַׂר וְשׁוֹפֵט.

עוֹד נִתְכַּוֵּן לוֹמַר כִּי יַאֲמִירוּ ה׳, הֲגַם כִּי יְבִיאֵם בַּמִּשְׁפָּט לָתֵת לְאִישׁ כִּדְרָכָיו וּכְמַעֲשָׂיו הָרָעִים, וְהוּא אָמְרוֹ אֶת ה׳ הֶאֱמַרְתָּ וְגוֹ׳ לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים, וְיָדוּעַ כִּי אֱלֹהִים הוּא מִדַּת הַדִּין, אַף עַל פִּי כֵן יַאֲמִיר ה׳ וִיבָרֵךְ עַל הָרָעָה מֵעֵין הַטּוֹבָה.

וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו, פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁלֹּא צִוָּה ה׳ לָלֶכֶת בָּהֶם, אַף עַל פִּי כֵן כְּשֶׁיַּכִּירוּ בָּהֶם שֶׁהֵם דַּרְכֵי ה׳, כָּל אֲשֶׁר הוּא עוֹשֶׂה יַעֲשׂוּ כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כְּגוֹן בִּקּוּר חוֹלִים, קְבוּרַת מֵתִים וְכַדּוֹמֶה, שֶׁמָּצִינוּ לַה׳ עוֹשֶׂה אוֹתָם - יֵלְכוּ גַּם הֵם בִּדְרָכָיו. חֻקָּיו הֵם מִצְווֹת שֶׁאֵין בָּהֶם טַעַם, מִצְוֹתָיו הֵם מִצְווֹת שֶׁהַשֵּׂכֶל גַּם כֵּן מַסְכִּים עֲלֵיהֶם, מִשְׁפָּטָיו הֵם דִּינִים שֶׁמָּסַר לִשְׁפּוֹט בֵּין אִישׁ וּבֵין רֵעֵהוּ, וְלִשְׁמֹעַ בְּקוֹלוֹ זֶה תַּלְמוּד תּוֹרָה. וְדִקְדֵּק לוֹמַר ״בְּקוֹלוֹ״ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה פרק י״ד) וְזֶה לְשׁוֹנָם: מִנַּיִן לַשּׁוֹמֵעַ מִפִּי קָטָן וְכוּ׳ כְּשׁוֹמֵעַ מִפִּי הַגְּבוּרָה, דִּכְתִיב (דברים ט״ו, ה׳) ״אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל ה׳ אֱלֹהֶיךָ״. וְטַעַם שֶׁצִּוָּה עַל עֵסֶק הַתּוֹרָה בָּאַחֲרוֹנָה, לְהָעִיר שֶׁהֲגַם שֶׁהִשִּׂיג אָדָם לָדַעַת כָּל הָאָמוּר וְקִיְּמוֹ, אַף עַל פִּי כֵן לֹא יֹאמַר: ״מַה לִּי לִלְמֹד תּוֹרָה? אִם לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל - הִנֵּה יָדַעְתִּי וְקִיַּמְתִּי כָּל דִּבְרֵי ה׳!״, אֶלָּא אַף עַל פִּי כֵן חִיֵּב הַכָּתוּב תַּלְמוּד תּוֹרָה. וְהוּא אָמְרוֹ אַחַר כָּל מַה שֶׁחִיֵּב לַעֲשׂוֹת ״וְלִשְׁמֹעַ בְּקוֹלוֹ״, כִּי מִצְוַת תַּלְמוּד תּוֹרָה הִיא מִצְוָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ שֶׁאֵין זְמַן לִפָּטֵר מִמֶּנָּה עַד יוֹם מוֹתוֹ, דִּכְתִיב (במדבר י״ט, י״ד) ״זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל״.