דְּבָרִים כ״ו · ט״ז

הַיּ֣וֹם הַזֶּ֗ה יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ מְצַוְּךָ֧ לַעֲשׂ֛וֹת אֶת־הַחֻקִּ֥ים הָאֵ֖לֶּה וְאֶת־הַמִּשְׁפָּטִ֑ים וְשָׁמַרְתָּ֤ וְעָשִׂ֙יתָ֙ אוֹתָ֔ם בְּכׇל־לְבָבְךָ֖ וּבְכׇל־נַפְשֶֽׁךָ׃

במילים פשוטות

הפסוק פותח שלב חדש: היום הזה השם מצווך לעשות את החוקים והמשפטים, ושמרת ועשית אותם בכל לבבך ובכל נפשך. רש״י מבאר ש״היום הזה״ מלמד שבכל יום יהיו המצוות בעיניך חדשות כאילו בו ביום נצטווית עליהן. עוד מביא רש״י שבת קול מברכתו: ״הבאת ביכורים היום, תזכה לשנה הבאה״. אבן עזרא מבאר שאלה דברי משה, וש״ושמרת״ מוסב על הלב ו״ועשית אותם״ מוסב על המעשה בארץ. הפסוק מדגיש את חידוש מצווה בכל יום ואת שילוב הלב והמעשה בקיומה.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

היום הזה ה' אלהיך מצוך. בְּכָל יוֹם יִהְיוּ בְעֵינֶיךָ חֲדָשִׁים כְּאִלּוּ בוֹ בַיּוֹם נִצְטַוֵּיתָ עֲלֵיהֶם (תנחומא):

ושמרת ועשית אותם. בַּת קוֹל מְבָרַכְתּוֹ - הֵבֵאתָ בִכּוּרִים הַיּוֹם, תִּזְכֶּה לְשָׁנָה הַבָּאָה (שם):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

יוֹמָא הָדֵין יְיָ אֱלָהָךְ מְפַקְדָךְ לְמֶעְבַּד יָת קְיָמַיָא הָאִלֵין וְיָת דִינַיָא וְתִטַר וְתַעְבֵּד יָתְהוֹן בְּכָל לִבָּךְ וּבְכָל נַפְשָׁךְ

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

היום הזה. אלה דברי משה:

ושמרת. בלבך:

ועשית אותם. בארץ:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

את החקים האלה של בכורים ושל מעשר שיהיו לך חק ומשפט.

ואת המשפטים התלויים במעשר כגון לא אכלתי באוני וגו'.

ושמרת בלבבך.

ועשית אותם בארץ.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

כלי יקר

רבי שלמה אפרים מלונצ׳יץ · המאה ה־16

הַיּוֹם הַזֶּה ה׳ אֱלֹהֶיךָ מְצַוְּךָ וְגוֹ׳. אַחַר שֶׁפִּיךָ עָנָה בְּךָ כִּי לַה׳ תֵּבֵל וּמְלוֹאָהּ וּמִיָּדוֹ יִתְבָּרַךְ נָתַן לְךָ הַכֹּל, מֵעַתָּה תְּקַבֵּל עָלֶיךָ לִשְׁמוֹר מִצְוֹת ה׳. ״אֶת ה׳ הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם וְגוֹ׳ וַה׳ הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם״ וְגוֹ׳, כִּי אַתָּה הֶאֱמַרְתָּ אוֹתוֹ בְּהַגָּדוֹת אֵלּוּ שֶׁבְּבִכּוּרִים וּמַעֲשֵׂר, וְאָמַרְתָּ ״שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל ה׳״, וּלְעֻמַּת זֶה גַּם ה׳ הֶאֱמִירְךָ, לְהַשְׁקִיף מִמְּעוֹן קָדְשׁוֹ מִן הַשָּׁמַיִם וּלְבָרֵךְ אוֹתְךָ בְּיֶתֶר שְׂאֵת עַל כָּל הָעַמִּים. אַף עַל פִּי שֶׁכָּל הַשְׁקָפָה לְרָעָה, מִכָּל מָקוֹם אֶצְלְךָ יִשְׁתַּנֶּה הָעִנְיָן כִּדְבַר סְגֻלָּה שֶׁאֵין בּוֹ טַעַם. זֶהוּ שֶׁאָמַר: ״וַה׳ הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה״. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁגַּם הַשְׁקָפָה זוֹ לְרָעָה, וּרְצוֹנוֹ לוֹמַר, הַשְׁקִיפָה עַל הָאֻמּוֹת הַמַּכְעִיסִים אוֹתְךָ וְתֵן אוֹתָם כֹּפֶר עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל. לְכָךְ לֹא נֶאֱמַר ״הַשְׁקִיפָה לְבָרֵךְ״, אֶלָּא ״וּבָרֵךְ״ הוּא מִלְּתָא בְּאַפֵּי נַפְשֵׁיהּ. וְעַל פִּי דֶּרֶךְ זֶה שַׁפִּיר קָאָמַר: ״וַה׳ הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה וְגוֹ׳, וּלְתִתְּךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל הַגּוֹיִם״, כִּי דָּבָר זֶה מְבֹאָר בְּ״הַשְׁקִיפָה״ אֲשֶׁר בּוֹ הֶאֱמִירָנוּ ה׳. וְגַם אִם ״הֶאֱמַרְתָּ״ וְ״הֶאֱמִירְךָ״ לְשׁוֹן חֲטִיבָה (ברכות ו.), מִכָּל מָקוֹם הוּא מְבֹאָר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ. וּמִדְּקָאָמַר בִּשְׁנֵיהֶם לְשׁוֹן ״הַיּוֹם״, שְׁמַע מִנַּהּ שֶׁקָּאֵי אַפָּרָשָׁה שֶׁלְּמַעְלָה שֶׁל בִּכּוּרִים וּמַעֲשֵׂר, כִּי בָּהֶם מְבֹאָרִים שְׁנֵי הַאֲמָרוֹת אֵלּוּ.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

הַיּוֹם הַזֶּה וְגוֹ׳. וְכִי הַיּוֹם הוּא מְצַוֶּה, וַהֲלֹא כְּבָר צִוָּה בְּהַר סִינַי? וְרַשִׁ״י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה פֵּרֵשׁ: בְּכָל יוֹם יִהְיוּ בְּעֵינֶיךָ חֲדָשִׁים. וְנִרְאֶה שֶׁכַּוָּנַת הַכָּתוּב הִיא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, לְפִי שֶׁכָּל הַתּוֹרָה צִוָּה אוֹתָהּ ה׳ בְּהַר סִינַי, בֵּין דְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם קוּם עֲשֵׂה בְּאוֹתוֹ זְמַן בֵּין דְּבָרִים שֶׁאֵינָם בְּקוּם עֲשֵׂה אֶלָּא לְאַחַר זְמַן, כְּאוֹתָם הָאֲמוּרִים בְּפָרָשָׁה זֹאת - בִּכּוּרִים וּמַעַשְׂרוֹת שֶׁאֵינָם נוֹהֲגִים אֶלָּא בָּאָרֶץ, וְצִוָּה ה׳ אוֹתָם הֲגַם שֶׁלֹּא הָיָה זְמַנָּם, מִטַּעַם כְּדֵי לִלְמֹד אוֹתָם וּלְקַבֵּל שָׂכָר עַל קַבָּלָתָם. וְאָמַר לָהֶם מֹשֶׁה כִּי הֵן הַיּוֹם מְצַוֶּה אוֹתָם לַעֲשׂוֹת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה שֶׁהֵם בִּכּוּרִים וּמַעַשְׂרוֹת, שֶׁעַד הַיּוֹם נִצְטַוּוּ לִלְמֹד דִּינֵיהֶם לְבַד, וְהַיּוֹם הַזֶּה מְצַוֶּה אוֹתָם לַעֲשׂוֹת כִּי הִגִּיעוּ לָאָרֶץ. וְתֵבַת ״הַיּוֹם״ לָאו דַּוְקָא, אֶלָּא זָכַר זְמַן הַמּוּכָן בְּשֵׁם ״הַיּוֹם הַזֶּה״.

מקור: ספריא · נחלת הכלל