דְּבָרִים כ״ה · י״ב

וְקַצֹּתָ֖ה אֶת־כַּפָּ֑הּ לֹ֥א תָח֖וֹס עֵינֶֽךָ׃ {ס}

במילים פשוטות

התורה מצווה לענוש את האישה שהחזיקה במבושי המכה, ולא לחוס עליה. רש״י מבאר ש״וקצותה את כפה״ אין הכוונה לחיתוך היד ממש, אלא לתשלום ממון של דמי הבושת, הכל לפי המבייש והמתבייש. רש״י לומד זאת בגזירה שווה מ״לא תחוס״ הנאמר בעדים זוממים, שגם שם מדובר בממון. אבן עזרא מבאר ש״וקצותה את כפה״ הוא כמו ״עין תחת עין״, שאם לא תפדה את כפה בממון תיקצץ, ושלא לחוס עליה גם אם היא ענייה. הפסוק, לפי הפרשנות המקובלת, עוסק בתשלום נזק ובושת ולא בעונש גופני.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

וקצתה את כפה. מָמוֹן דְּמֵי בָשְׁתּוֹ, הַכֹּל לְפִי הַמְבַיֵּשׁ וְהַמִּתְבַּיֵּשׁ; אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא יָדָהּ מַמָּשׁ? נֶאֱמַר כָּאן "לֹא תָחוֹס", וְנֶאֱמַר לְהַלָּן בְּעֵדִים זוֹמְמִים (דברים י"ט) "לֹא תָחוֹס", מַה לְּהַלָן מָמוֹן אַף כָּאן מָמוֹן (ספרי; עי' בבא קמא כ"ח):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וּתְקוּץ יָת יְדַהּ לָא תְחוּס עֵינָךְ

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

וקצותה את כפה. כמו עין תחת עין אם לא תפדה כפה תקוץ:

לא תחום עינך. אם היתה ענייה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

וקצתה את כפה פרט לאשת שליח ב״‎ד שאם החזיקה במבושיו של אותו המתקוטט עם בעלה כשהוא בא להכריחו מכח שליחות ב״‎ד שהיא פטורה.

מקור: ספריא · נחלת הכלל