דְּבָרִים כ״ב · י״ח

הכתוב קובע שאם התבררה חפות הנערה, יקחו זקני העיר את האיש וייסרו אותו. רש״י מבאר ש״ויסרו אתו״ פירושו מלקות. חזקוני מבאר ש״ויסרו אתו״ הוא מכת מרדות, על שעבר על מצוַת עשה ״ואהבת לרעך כמוך״. כך הפסוק קובע את ענישת הבעל שהוציא שם רע על אשתו לשקר: הוא נענש בעונש גופני על ידי בית הדין. שני הפירושים מדגישים שהעונש בא על ההשמצה השקרית ועל הפגיעה בכבוד האישה, בין אם כמלקות של תורה ובין אם כמכת מרדות של חכמים על שביטל את חובת אהבת הרֵע.