רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11ופרשו השמלה. הֲרֵי זֶה מָשָׁל, מְחֻוָּרִין הַדְּבָרִים כַּשִּׂמְלָה (שם; כתובות שם):
Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann, 1929-1934
דְּבָרִים כ״ב · י״ז
וְהִנֵּה־ה֡וּא שָׂם֩ עֲלִילֹ֨ת דְּבָרִ֜ים לֵאמֹ֗ר לֹֽא־מָצָ֤אתִי לְבִתְּךָ֙ בְּתוּלִ֔ים וְאֵ֖לֶּה בְּתוּלֵ֣י בִתִּ֑י וּפָֽרְשׂוּ֙ הַשִּׂמְלָ֔ה לִפְנֵ֖י זִקְנֵ֥י הָעִֽיר׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
במילים פשוטות
הכתוב ממשיך בטענת האב: הנה הבעל שם עלילות דברים באומרו שלא מצא לבת בתולים, ״ואלה בתולי בתי ופרשו השמלה לפני זקני העיר״. רש״י מבאר ש״ופרשו השמלה״ הרי זה משל, כלומר שיהיו הדברים מחוורים ומבוררים כשמלה. כך הפסוק מתאר את הצגת הראיות של האב להוכחת חפות בתו כנגד עלילת הבעל. לפי רש״י ״פרישת השמלה״ אינה כפשוטה בלבד, אלא ביטוי לבירור הדברים עד שיהיו ברורים וגלויים לעיני בית הדין ככתם על בגד, כדי לקבוע את האמת ולהפריך את טענת השקר של הבעל.
מבוסס על רש״י · נכתב ונערך במקור
כל המפרשים
אונקלוס
תרגום אונקלוס · המאה ה־2וְהָא הוּא שַׁוִי תַּסְקוֹפֵי מִלִין לְמֵימַר לָא אַשְׁכָּחִית לִבְרַתָּךְ בְּתוּלִין וְאִלֵין בְּתוּלֵי בְרַתִּי וְיִפְרְסוּן שׁוֹשִׁיפָא קֳדָם סָבֵי קַרְתָּא
Onkelos Deuteronomy