וְאָמַ֛ר אֲבִ֥י הַֽנַּעֲרָ֖ אֶל־הַזְּקֵנִ֑ים אֶת־בִּתִּ֗י נָתַ֜תִּי לָאִ֥ישׁ הַזֶּ֛ה לְאִשָּׁ֖ה וַיִּשְׂנָאֶֽהָ׃

הכתוב מוסר את דברי אבי הנערה אל הזקנים: את בתי נתתי לאיש הזה לאישה וישנאה. רש״י מבאר ש״ואמר אבי הנערה״ מלמד שאין רשות לאישה לדבר בפני האיש, כלומר האב הוא המדבר ולא האם. כך הפסוק ממשיך את הליך ההגנה על הנערה, כאשר אביה פותח בטענה כנגד הבעל שהוציא שם רע על בתו. הכתוב מדגיש שהאב הוא הדובר בשם המשפחה בפני בית הדין, ומן הדיוק בלשון ״ואמר אבי הנערה״ למדו חכמים על סדר הדיבור בבית הדין, שהאב נושא את הטענה ולא האם.