דְּבָרִים כ״ב · ט״ו

וְלָקַ֛ח אֲבִ֥י הַֽנַּעֲרָ֖ וְאִמָּ֑הּ וְהוֹצִ֜יאוּ אֶת־בְּתוּלֵ֧י הַֽנַּעֲרָ֛ אֶל־זִקְנֵ֥י הָעִ֖יר הַשָּֽׁעְרָה׃

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

הכתוב מצווה שאבי הנערה ואמה יוציאו את בתולי הנערה אל זקני העיר השערה. רש״י מבאר ש״אבי הנערה ואמה״ - מי שגידלו גידולים הרעים יתבזו עליה, כלומר ההורים שגידלו את הבת נדרשים לעמוד ולהגן על כבודה. אבן עזרא מבאר ש״אבי הנערה ואמה״ - אם הם בחיים, או ממונה בית דין במקומם. כך הפסוק קובע את דרך הגנת הנערה מפני עלילת בעלה: הוריה מביאים את הראיות לחפותה בפני בית הדין. הטלת התפקיד על ההורים מדגישה את אחריותם לכבוד בתם ואת מעורבותם בבירור האמת.

מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור