דְּבָרִים כ״א · ג׳

וְהָיָ֣ה הָעִ֔יר הַקְּרֹבָ֖ה אֶל־הֶחָלָ֑ל וְלָֽקְח֡וּ זִקְנֵי֩ הָעִ֨יר הַהִ֜וא עֶגְלַ֣ת בָּקָ֗ר אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־עֻבַּד֙ בָּ֔הּ אֲשֶׁ֥ר לֹא־מָשְׁכָ֖ה בְּעֹֽל׃

במילים פשוטות

העיר הקרובה אל החלל היא שנושאת באחריות: זקניה לוקחים עגלת בקר אשר לא עבדו בה ולא משכה בעול. אבן עזרא מבאר ״אשר לא עובד בה״ - לחרוש, ״ולא משכה בעול״ - להביא אבנים כמנהג העגלות, כלומר עגלה שלא נעשתה בה מלאכה. החזקוני מעיר על לשון הפסוק ״והיה העיר״ בלשון זכר על נקבה, ומבאר שהיה דבר זה לעיר, שיקחו זקניה עגלת בקר. אונקלוס מתרגם ״עגלת בקר״ - ״עגלת תורי״, ואת ״לא משכה בעול״ כפשוטו. הפסוק מלמד את בחירת העגלה המיוחדת לטקס - עגלה צעירה שלא נעשתה בה מלאכה, כפי שיבואר עוד בהמשך.
מבוסס על אבן עזרא, חזקוני, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וּתְהֵי קַרְתָּא דִקְרִיבָא לִקְטִילָא וְיִדְבְּרוּן סָבֵי קַרְתָּא הַהִיא עֶגְלַת תּוֹרֵי דִי לָא אִתְפְּלַח בַּהּ דִי לָא נְגִידַת בְּנוּר

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

עגלת בקר אשר לא עבד בה. לחרוש:

ולא משכה בעול. להביא אבנים כמנהג העגלות:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

והיה העיר והיה דבר זה לעיר שיקחו עגלת בקר דוגמת והיה הנערה.

[לשון זכר נופל על לשון נקבה].

מקור: ספריא · נחלת הכלל