כִּֽי־תִהְיֶ֨יןָ לְאִ֜ישׁ שְׁתֵּ֣י נָשִׁ֗ים הָאַחַ֤ת אֲהוּבָה֙ וְהָאַחַ֣ת שְׂנוּאָ֔ה וְיָֽלְדוּ־ל֣וֹ בָנִ֔ים הָאֲהוּבָ֖ה וְהַשְּׂנוּאָ֑ה וְהָיָ֛ה הַבֵּ֥ן הַבְּכֹ֖ר לַשְּׂנִיאָֽה׃

אֲרֵי תְהֶוְיָן לִגְבַר תַּרְתֵּין נְשִׁין חֲדָא רְחֶמְתָּא וַחֲדָא שְׂנִיאֲתָא וִילִידָן לֵהּ בְּנִין רְחֶמְתָּא וּשְׂנִיאֲתָא וִיהֵי בְּרָא בוּכְרָא לִשְׂנִיאֲתָא

אהובה. בעיניו ולא לשם:

לשניאה. תאר השם ונסמכה זו הפרשה בעבור וחשקת בה ולא חפצת בה:

כי תהיין לאיש שתי נשים נסמכה כאן לפי שיש למעלה כיוצא בו וחשקת בה והיה אם לא חפצת בה.

וילדו לו מ״‎מ אפי׳‎ יוצא דופן.

וְהָיָה הַבֵּן הַבְּכוֹר וְגוֹ׳. אָמַר הַכָּתוּב בְּדֶרֶךְ וַדָּאִית, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (בראשית כ״ט:ל״א) ״וַיַּרְא ה׳ כִּי שְׂנוּאָה לֵאָה״, כִּי ה׳ יִרְאֶה בְּנִשְׁבְּרֵי לֵב לְסָמְכָם.