דְּבָרִים כ״א · ט״ו

אֲרֵי תְהֶוְיָן לִגְבַר תַּרְתֵּין נְשִׁין חֲדָא רְחֶמְתָּא וַחֲדָא שְׂנִיאֲתָא וִילִידָן לֵהּ בְּנִין רְחֶמְתָּא וּשְׂנִיאֲתָא וִיהֵי בְּרָא בוּכְרָא לִשְׂנִיאֲתָא

אהובה. בעיניו ולא לשם:

לשניאה. תאר השם ונסמכה זו הפרשה בעבור וחשקת בה ולא חפצת בה:

כי תהיין לאיש שתי נשים נסמכה כאן לפי שיש למעלה כיוצא בו וחשקת בה והיה אם לא חפצת בה.

וילדו לו מ״‎מ אפי׳‎ יוצא דופן.

וְהָיָה הַבֵּן הַבְּכוֹר וְגוֹ׳. אָמַר הַכָּתוּב בְּדֶרֶךְ וַדָּאִית, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (בראשית כ״ט:ל״א) ״וַיַּרְא ה׳ כִּי שְׂנוּאָה לֵאָה״, כִּי ה׳ יִרְאֶה בְּנִשְׁבְּרֵי לֵב לְסָמְכָם.