דְּבָרִים כ״א · י״ד

וְהָיָ֞ה אִם־לֹ֧א חָפַ֣צְתָּ בָּ֗הּ וְשִׁלַּחְתָּהּ֙ לְנַפְשָׁ֔הּ וּמָכֹ֥ר לֹא־תִמְכְּרֶ֖נָּה בַּכָּ֑סֶף לֹא־תִתְעַמֵּ֣ר בָּ֔הּ תַּ֖חַת אֲשֶׁ֥ר עִנִּיתָֽהּ׃ {ס}

במילים פשוטות

אם לא חפץ בה החייל לאחר כל התהליך, ישלחנה לנפשה, ואסור לו למכרה בכסף או להשתעבד בה, תחת אשר עינה אותה. רש״י מבאר ״והיה אם לא חפצת בה״ - שהכתוב מבשר שסופו לשנוא אותה, ומסביר ״לא תתעמר בה״ - לא תשתמש בה, ומביא בשם רבי משה הדרשן שבלשון פרסי קורין לעבדות ״עימראה״. אבן עזרא מבאר ״ושלחתה לנפשה״ - תעשה רצונה, ומפרש ״לא תתעמר בה״ בטעם רמאות. אונקלוס מתרגם ״לא תתעמר בה״ - ״לא תתגר בה״, לא תסחור בה. הפסוק מגן על כבוד השבויה: אם לא רצה בה, ישחררנה לחירות מלאה ולא ינצל אותה, בשל הפגיעה שכבר פגע בה.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

והיה אם לא חפצת בה. הַכָּתוּב מְבַשֶּׂרְךָ שֶׁסּוֹפְךָ לִשְׂנֹאתָהּ (שם):

לא תתעמר בה. לֹא תִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ, בִּלְשׁוֹן פַּרְסִי קוֹרִין לְעַבְדוּת וְשִׁמּוּשׁ "עִימְרָאָה", מִיסוֹדוֹ שֶׁל רַ' מֹשֶׁה הַדַּרְשָׁן לָמַדְתִּי כֵן:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וִיהֵי אִם לָא תִתִּרְעֵי בַהּ וְתִפְטְּרִנַהּ לְנַפְשַׁהּ וְזַבָּנָא לָא תְזַבְּנִנַהּ בְּכַסְפָּא לָא תִתָּגַר בַּהּ חֳלַף דִי עִינִיתַהּ

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ושלחתה לנפשה. תעשה רצונה:

ומכור לא תמכרנה בכסף. דבר הכ' במנהג הרב והטעם בשום דבר:

לא תתעמר בה. כמו והתעמר בו ומכרו ואין להם שלישי ופירושו לפי מקומו בטעם רמאות:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

לא תתעמר - סחורת אדם המכור נופל בו לשון זה. וכן לפנינו והתעמר בו ומכרו.

אשר עניתה - ביאת נשואין לפי הפשט.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

לא תתעמר בה גבי סחורת מכר אדם נופל בו לשון זה וכן והתעמר בו ומכרו.

תחת אשר עניתה לעיל קאי ושלחתה לנפשה ולרצונה מאחר שאין אתה רוצה לישאנה די לך ממה שעניתה.

מקור: ספריא · נחלת הכלל