רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11למען אשר לא ילמדו. הָא אִם עָשׂוּ תְשׁוּבָה וּמִתְגַיְּרִין אַתָּה רַשַּׁאי לְקַבְּלָם (שם):
Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann, 1929-1934
דְּבָרִים כ׳ · י״ח
לְמַ֗עַן אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־יְלַמְּד֤וּ אֶתְכֶם֙ לַעֲשׂ֔וֹת כְּכֹל֙ תּֽוֹעֲבֹתָ֔ם אֲשֶׁ֥ר עָשׂ֖וּ לֵאלֹֽהֵיהֶ֑ם וַחֲטָאתֶ֖ם לַיהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ {ס}
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
במילים פשוטות
התורה מנמקת את דין החרם: כדי שלא ילמדו העממים את ישראל לעשות ככל תועבותיהם אשר עשו לאלוהיהם, ותחטאו לה׳. רש״י מדייק מן ״למען אשר לא ילמדו״ - הא אם עשו תשובה ומתגיירים, אתה רשאי לקבלם, שכן הטעם הוא החשש מהשפעה רעה, וכשזו מוסרת אין איסור. אונקלוס מתרגם ״ככל תועבותם״ - ״ככל תועבתהון״, ואת ״וחטאתם״ - ״ותחובון קדם ה׳ אלהכון״. הפסוק חושף את הרציונל שמאחורי הדין החמור: החשש מהשפעה רוחנית מזיקה של עבודת האלילים ותועבותיה על עם ישראל, ולא נקמה או שנאה גרידא כלפי העממים.
מבוסס על רש״י, אונקלוס · נכתב ונערך במקור
כל המפרשים
אונקלוס
תרגום אונקלוס · המאה ה־2בְּדִיל דִי לָא יַלְפוּן יָתְכוֹן לְמֶעְבַּד כְּכָל תּוֹעֲבָתְהוֹן דִי עֲבָדוּ לְטַעֲוָתְהוֹן וּתְחוֹבוּן קֳדָם יְיָ אֱלָהֲכוֹן
Onkelos Deuteronomy