דְּבָרִים כ׳ · י״ב

וְאִם־לֹ֤א תַשְׁלִים֙ עִמָּ֔ךְ וְעָשְׂתָ֥ה עִמְּךָ֖ מִלְחָמָ֑ה וְצַרְתָּ֖ עָלֶֽיהָ׃

במילים פשוטות

אם לא תשלים העיר עם ישראל אלא תעשה עמו מלחמה, יצור עליה. רש״י מבאר שהכתוב מבשר שאם לא תשלים העיר, סופה להילחם אם יניחנה וילך, ולכן יש לצור עליה. עוד הוא מסביר ״וצרת עליה״ - שמותר אף להרעיבה, להצמיאה ולהמיתה במיתת תחלואים כחלק ממצור המלחמה. אבן עזרא מפרש ״תשלים״ - תעשה שלום. אונקלוס מתרגם ״ואם לא תשלים״ - ״ואם לא תשלם״. הפסוק מלמד את ההמשך למי שסירב לקריאת השלום: כעת מותר לצור על העיר בכל אמצעי הלחימה, שכן היא בחרה בדרך המלחמה.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

ואם לא תשלים עמך ועשתה עמך מלחמה. הַכָּתוּב מְבַשֶּׂרְךָ שֶׁאִם לֹא תַשְׁלִים עִמְּךָ סוֹפָהּ לְהִלָּחֵם בְּךָ אִם תַּנִּיחֶנָּה וְתֵלֵךְ (שם):

וצרת עליה. אַף לְהַרְעִיבָהּ וּלְהַצְמִיאָהּ וְלַהֲמִיתָהּ מִיתַת תַּחֲלוּאִים (שם):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְאִם לָא תַשְׁלֵם עִמָךְ וְתַעְבֵּד עִמָךְ קְרָב וּתְצוּר עֲלַהּ

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

תשלים. תעשה שלום:

מקור: ספריא · נחלת הכלל