דְּבָרִים ב׳ · ח׳

ונפן ונעבר. לְצַד צָפוֹן הָפַכְנוּ פָנִים לַהֲלֹךְ רוּחַ מִזְרָחִית:

וַעֲבַרְנָא מִלְוַת אֲחוּנָא בְנֵי עֵשָׂו דְיָתְבִין בְּשֵׂעִיר מֵאוֹרַח מֵישְׁרָא מֵאֵילַת וּמֶעְצְיוֹן גָבֶר וְאִתְפְּנֵינָא וַעֲבַרְנָא אוֹרַח מַדְבְּרָא דְמוֹאָב

ונעבר מאת אחינו הפכו פניהם לצפון כמו שנצטוו פנו לכם צפונה והוא כשנסעו מאובות ולכך יש כאן פרשה אפי׳‎ באמצע הפסוק.

וַנַּעֲבֹר מֵאֵת אַחֵינוּ וְגוֹ׳. טַעַם שֶׁהִזְכִּירָם בְּאַחְוָה, לוֹמַר שֶׁקִּיְּמוּ מַאֲמַר ה׳ שֶׁצִּוָּה אוֹתָם לְבַל יִתְגָּרוּ בָּם וְנָסְעוּ מֵהֶם בְּאַחְוָה. עוֹד קְרָאָם אַחֵינוּ לְפִי שֶׁנָּהֲגוּ עִם יִשְׂרָאֵל בְּאַחְוָה שֶׁמָּכְרוּ לָהֶם לֶחֶם וּמַיִם וּמָזוֹן, דִּכְתִיב (דברים ב:כט) ״כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ לִי בְּנֵי עֵשָׂו״ וְגוֹ׳: