דְּבָרִים ב׳ · י״א

רְפָאִ֛ים יֵחָשְׁב֥וּ אַף־הֵ֖ם כָּעֲנָקִ֑ים וְהַמֹּ֣אָבִ֔ים יִקְרְא֥וּ לָהֶ֖ם אֵמִֽים׃

במילים פשוטות

הפסוק ממשיך: רפאים ייחשבו אף הם כענקים, והמואבים יקראו להם אמים. רש״י מבאר שהאמים היו נחשבים רפאים כמו הענקים הנקראים רפאים, על שם שכל הרואה אותם ידיו מתרפות מרוב פחד. את השם ״אמים״ מבאר רש״י על שם שאימתם מוטלת על הבריות. הפסוק מסביר את מקורות השמות של אותם עמים קדמונים אדירים: ״רפאים״ מלשון רפיון ידיים, ו״אמים״ מלשון אימה. אף שהיו עמים חזקים ומטילי מורא, ה׳ הורישם מפני מואב, ובכך מדגיש הכתוב שגורל הגבורה והכיבוש נתון בידי ה׳ לבדו, אף כלפי עמים אדירים.
מבוסס על רש״י · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

רפאים יחשבו וגו'. רְפָאִים הָיוּ נֶחֱשָׁבִין אוֹתָם אֵמִים, כָּעֲנָקִים הַנִּקְרָאִים רְפָאִים, עַל שֵׁם שֶׁכָּל הָרוֹאֶה אוֹתָם יָדָיו מִתְרַפּוֹת (בראשית רבה כ"ו):

אמים. עַל שֵׁם שֶׁאֵימָתָם מֻטֶּלֶת עַל הַבְּרִיּוֹת (שם), וְכֵן בְּשֵׂעִיר יָשְׁבוּ הַחֹרִים וּנְתַתִּים לִבְנֵי עֵשָׂו:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

גִבָּרִין מִתְחַשְׁבִין אַף אִנוּן כְּגִבָּרַיָא וּמוֹאַבָאֵי קְרַן לְהוֹן אֵימְתָנֵי

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

רפאים. פירשתיו:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

רפאים יחשבו אף הם כענקים מרוב גבורתם אבל אינו כן שהרי המואבים יקראו להם אימים וכן עיקר שמם.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

רְפָאִים יֵחָשְׁבוּ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לְאֵיזֶה עִנְיָן מוֹדִיעֵנוּ הַכָּתוּב שֶׁהָרְפָאִים יֵחָשְׁבוּ וְגוֹ׳. וְנִרְאֶה כִּי לְפִי שֶׁבָּעַמִּים אֲשֶׁר אָמַר ה׳ לְאַבְרָהָם לָתֵת לָנוּ (בראשית טו:יח) הִזְכִּיר הָרְפָאִים שֶׁהוּא אֶחָד מֵעֲשָׂרָה, וְהוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי עָר שֶׁנָּתַן יְרֻשָּׁה לִבְנֵי לוֹט הִיא הָרְפָאִים אֲשֶׁר אָמַר ה׳ לְאַבְרָהָם, וְהוּא אָמְרוֹ הָאֵמִים לְפָנִים יָשְׁבוּ בָהּ וְגוֹ׳, וּפֵרוּשׁ ״לְפָנִים״ הוּא קֹדֶם שֶׁכָּרַת ה׳ בְּרִית עִם אַבְרָהָם, וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה שֶׁתַּעֲמֹד לִזְכוּתֵנוּ.

מקור: ספריא · נחלת הכלל