וְדָרְשׁ֥וּ הַשֹּׁפְטִ֖ים הֵיטֵ֑ב וְהִנֵּ֤ה עֵֽד־שֶׁ֙קֶר֙ הָעֵ֔ד שֶׁ֖קֶר עָנָ֥ה בְאָחִֽיו׃

השופטים מצווים לדרוש ולחקור היטב, ואם התברר שהעד הוא עד שקר שענה שקר באחיו, יש לנהוג בו כדין המבואר בהמשך. רש״י מבאר ״ודרשו השופטים היטב״ - שהחקירה נעשית על פי המזימים אותם, כלומר העדים הבאים להזים את העדות, ובודקים וחוקרים אותם בדרישה וחקירה. עוד הוא חוזר על הכלל שכל מקום שנאמר ״עד״ הכוונה לשניים. אבן עזרא מפרש ״ענה״ - כמו העיד. אונקלוס מתרגם ״ודרשו״ - ״ויתבעון״, וידרשו. הפסוק מדגיש את חובת החקירה היסודית של בית הדין לפני שהוא קובע שהעדות היא שקרית ומחיל את דין העדים הזוממים.