אַךְ הַנָּבִיא אֲשֶׁר יָזִיד וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת: א׳ אָמְרוֹ אַךְ, גַּם אָמְרוֹ אֲשֶׁר יָזִיד וְלֹא הִסְפִּיק לוֹמַר ״אֲשֶׁר יְדַבֵּר״ וְגוֹ׳, ב׳ אָמְרוֹ וְכִי תֹאמַר בִּלְבָבְךָ וְגוֹ׳ אֲשֶׁר יְדַבֵּר וְגוֹ׳ וְלֹא יִהְיֶה הַדָּבָר וְגוֹ׳, פְּשִׁיטָא שֶׁאִם לֹא יִהְיֶה מַה שֶׁצִּוָּה שֶׁלֹּא דִּבֵּר ה׳ הַדָּבָר הַהוּא, ג׳ אָמְרוֹ אֲשֶׁר יְדַבֵּר בְּשֵׁם ה׳ לָמָּה בַּפָּסוּק שֶׁלְּפָנָיו אָמַר ״בִּשְׁמִי״ וּבְפָסוּק זֶה אָמַר ״בְּשֵׁם ה׳״, ד׳ אָמְרוֹ הוּא הַדָּבָר שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ לוֹמַר אֶלָּא ״לֹא דִבְּרוֹ ה׳״ וַאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁחוֹזֵר לַדָּבָר הַהוּא.
אָכֵן יִתְבָּאֵר הָעִנְיָן עַל פִּי מַה שֶׁאָמַר הַנָּבִיא בְּמַעֲשֵׂה יְהוֹשָׁפָט וְאַחְאָב בְּמִלְחֶמֶת רָמוֹת גִּלְעָד (מלכים א כב), שֶׁכָּל הַנְּבִיאִים פֶּה אֶחָד דִּבְּרוּ לְאַחְאָב ״עֲלֵה וְהַצְלַח״, וּמִדִּבְרֵי מִיכָיְהוּ בֶּן יִמְלָה נִתְגַּלָּה הַדְּבָרִים שֶׁרוּחַ יָצָא מִלִּפְנֵי ה׳ לְפַתּוֹת אַחְאָב לַעֲלוֹת וְלִפּוֹל בַּמִּלְחָמָה. וּבְחִדּוּשַׁי עַל דִּבְרֵי נְבִיאִים דִּקְדַּקְתִּי לָמָּה בַּתְּחִלָּה עָבַר עַל מִיכָיְהוּ רוּחַ נָבוֹת וְנִתְנַבֵּא כַּנְּבִיאִים הָרִאשׁוֹנִים וְאָמַר ״עֲלֵה וְהַצְלַח״, וְאַחַר כָּךְ בִּנְבוּאָה אַחֲרוֹנָה דִּבֵּר נְבוּאַת ה׳ וְלֹא הוֹעִיל לְפָנָיו רוּחַ נָבוֹת. וְעַל הָרוּחַ גַּם כֵּן תָּמֵהַּ אֲנִי, אֵיךְ לֹא קִיֵּם שְׁלִיחוּתוֹ אֲשֶׁר יָצָא לַעֲשׂוֹת. עוֹד קָשֶׁה לְמִיכָיְהוּ לָמָּה בִּטֵּל עֲצַת ה׳ חָס וְשָׁלוֹם וּמַחְשְׁבוֹתָיו שֶׁחָשַׁב לְהַפִּיל אַחְאָב בְּמִלְחֶמֶת רָמוֹת גִּלְעָד, וְהוּא בָּא וְגִלָּה סוֹדוֹ לְאַחְאָב עַצְמוֹ.
אָכֵן הֵן הֵנָּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הֵעִיר ה׳ בְּנוֹעַם דְּבָרָיו, לְפִי שֶׁהַכֹּל גָּלוּי וְצָפוּי לִפְנֵי הַבּוֹרֵא כִּי יָבֹא זְמַן שֶׁתֵּצֵא רוּחַ מִלְּפָנָיו וְתַטְעֶה הַנְּבִיאִים, וַהֲגַם שֶׁשֶּׁקֶר דִּבְּרוּ, עִם כָּל זֶה אֲנוּסִים הֵם. לָזֶה כְּשֶׁבָּא לְצַוּוֹת עֹנֶשׁ הַנָּבִיא הִקְדִּים וְאָמַר אַךְ הַנָּבִיא, ״אַךְ״ מִעֵט נָבִיא כַּיּוֹצֵא בָּזֶה שֶׁיְּדַבֵּר דָּבָר וְלֹא יָקוּם וְלֹא יָמוּת. וְדִקְדֵּק לוֹמַר אֲשֶׁר יָזִיד לַהֲעִירְךָ שֶׁלֹּא יָמוּת אֶלָּא נָבִיא אֲשֶׁר יָזִיד לְדַבֵּר וְגוֹ׳, לוֹמַר אֲבָל נָבִיא שֶׁדִּבֵּר שֶׁקֶר וְלֹא הֵזִיד, וּכְגוֹן שֶׁהִטְעָהוּ רוּחַ נָבוֹת, שֶׁזֶּה אֵין עָלָיו אַשְׁמַת דָּבָר כִּי הָרוּחַ בְּהַסְכָּמַת ה׳ יָצָא וְהַמִּתְנַבְּאִים מִצִּדּוֹ נְקִיִּים הֵם מֵהֶעָוֹן. וַהֲגַם שֶׁבְּסַנְהֶדְרִין (סנהדרין פט.) אָמְרוּ שֶׁצִּדְקִיָּהוּ בֶּן כְּנַעֲנָה חַיָּב הֲגַם שֶׁרוּחַ נָבוֹת הִטְעָהוּ, הוּא מִטַּעַם שֶׁאָמְרוּ שָׁם דַּהֲוָה לֵיהּ לְמֵידַן אֵין שְׁנֵי נְבִיאִים מִתְנַבְּאִים בְּסִגְנוֹן אֶחָד, אֲבָל זוּלַת זֶה פָּטוּר הָיָה. וַהֲגַם שֶׁאַרְבַּע מֵאוֹת נְבִיאִים אָמְרוּ כֵן וְגַם מִיכָיְהוּ בֶּן יִמְלָה גַּם כֵּן אָמַר ״עֲלֵה וְהַצְלַח״ וְגוֹמֵר, עִם כָּל זֶה כֻּלָּם פָּתְחוּ פִיהֶם לְהִתְנַבְּאוֹת וְהָרוּחַ דִּבְּרָה בְּפִיהֶם, וּכְשֶׁהִרְגִּישׁוּ שֶׁנִּבְּאוּ בְּסִגְנוֹן אֶחָד לֹא הוֹסִיפוּ לְדַבֵּר עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה, מַה שֶׁאֵין כֵּן צִדְקִיָּהוּ. וְעַל זֶה יֹאמַר ״אֲשֶׁר יָזִיד וְגוֹ׳ וּמֵת״ וְגוֹ׳:
וּמֵעַתָּה כָּאן הַבֵּן שׁוֹאֵל בַּמֶּה נֵדַע הַדָּבָר וְגוֹ׳, וְאִם מִמַּה שֶׁלֹּא יִהְיֶה הַדָּבָר חַיְשִׁינָן לְרוּחַ נָבוֹת הַמַּטְעָה וְכַיּוֹצֵא בָּהּ, וְלָמָּה יוּמַת הָאִישׁ הַנָּבִיא כֵּיוָן שֶׁהָרוּחַ שֶׁיָּצָא בִּדְבַר ה׳ הִטְעַתּוּ? וְכַיּוֹצֵא בַּדָּבָר אִם בְּמַעֲשֵׂה רָמוֹת לֹא הָיָה בָּא מִיכָיְהוּ וְגִלָּה הַסּוֹד, הָיוּ מִתְחַיְּבִים מִיתָה כָּל אַרְבַּע מֵאוֹת נְבִיאִים עַל לֹא חָמָס עָשׂוּ, וַה׳ אוֹהֵב מִשְׁפָּט. וְהוּא אָמְרוֹ וְכִי תֹאמַר וְגוֹ׳ אֵיכָה נֵדַע הַדָּבָר אֲשֶׁר לֹא דִבְּרוֹ ה׳, כָּאן כָּלַל דְּבַר ה׳ לְנָבִיא וְכָלַל גַּם כֵּן דְּבַר ה׳ לָרוּחַ ״צֵא וַעֲשֵׂה כֵן״.
וְאָמַר אֲשֶׁר יְדַבֵּר הַנָּבִיא וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, אִם הַנָּבִיא יֹאמַר נְבוּאָתוֹ בְּשֵׁם ה׳ - וְהוּא מַה שֶׁדִּקְדֵּק לוֹמַר בְּשֵׁם ה׳ וְלֹא יִהְיֶה הַדָּבָר וְגוֹ׳, אָז תֵּדַע כִּי בְּזָדוֹן דִּבְּרוֹ הַנָּבִיא, פֵּרוּשׁ, וְלֹא בָּא דְבָרוֹ מִצַּד רוּחַ שֶׁהִטְעַתּוּ. וְהַטַּעַם כִּי לֹא יָנוּחַ רוּחַ שֶׁקֶר בְּשֵׁם ה׳ הַנִּכְבָּד כִּי ה׳ אֱלֹהִים אֱמֶת. וְהוּא אָמְרוֹ הוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר לֹא דִבְּרוֹ ה׳, פֵּרוּשׁ, הוּא שֶׁאֲנִי אוֹמֵר לְךָ עָלָיו שֶׁלֹּא דִּבְּרוֹ ה׳, וְגַם לֹא בָּא בְּרוּחַ אֶלָּא בְּזָדוֹן, וְהוּא אָמְרוֹ בְּזָדוֹן דִּבְּרוֹ הַנָּבִיא. אֲבָל יֵשׁ דָּבָר אַחֵר שֶׁהֲגַם שֶׁהוּא שֶׁקֶר וְאֵין הַתּוֹרָה יְכוֹלָה לוֹמַר לְךָ ״לֹא דִבְּרוֹ ה׳ בְּזָדוֹן דִּבְּרוֹ הַנָּבִיא״, וְהוּא כְּשֶׁלֹּא יְדַבֵּר הַנָּבִיא בְּשֵׁם ה׳, שֶׁהֲגַם שֶׁיִּהְיֶה שֶׁקֶר יֵשׁ לָחוּשׁ לְרוּחַ כְּרוּחַ נָבוֹת.
וּבָזֶה יֶעֱרַב לְנֶפֶשׁ אָדָם עִנְיַן מִיכָיְהוּ, כִּי בַּתְּחִלָּה לֹא הִזְכִּיר שֵׁם ה׳, וְלָזֶה לֹא הָיָה אוֹמֵר אֶלָּא דִּבְרֵי הָרוּחַ, עַד שֶׁנִּתְחַכֵּם יְהוֹשָׁפָט וְאָמַר אֵלָיו (דברי הימים ב יח:טו) ״אֲנִי מַשְׁבִּיעֲךָ אֲשֶׁר לֹא תְדַבֵּר אֵלַי רַק אֱמֶת בְּשֵׁם ה׳״, פֵּרוּשׁ, נִתְחַכֵּם לוֹמַר לוֹ הַתְּנַאי שֶׁהִתְנָה ה׳ כָּאן וְאָמַר אֲשֶׁר יְדַבֵּר הַנָּבִיא בְּשֵׁם ה׳, לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ שֶׁיְּדַבֵּר בְּשֵׁם ה׳, וּבָזֶה אִם יֵשׁ רוּחַ מַטְעָה תְּפַנֶּה מָקוֹם. וְכֵן הָיָה כְּשֶׁהִזְכִּיר אֵלָיו שֵׁם ה׳, וְאָמַר הַנָּבִיא בְּשֵׁם ה׳, בָּרַח לוֹ נָבוֹת וְאָמַר הַנָּבִיא הָאֱמֶת בְּמַה שֶׁהוּא. וּבָזֶה נִתְיַשְּׁבוּ כָּל הַדִּקְדּוּקִים שֶׁדִּקְדַּקְנוּ בְּעִנְיַן נְבוּאַת רָמוֹת גִּלְעָד, וַהֲגַם שֶׁלֹּא מָצִינוּ שֶׁהִזְכִּיר מִיכָיְהוּ שֵׁם ה׳, הִזְכִּירוֹ וּמִקְרָא קָצָר הוּא, כֵּיוָן שֶׁהִזְכִּירוֹ יְהוֹשָׁפָט וְכִוֵּן מִיכָיְהוּ לַשֵּׁם שֶׁהִזְכִּיר יְהוֹשָׁפָט הוֹעִיל. וְלֹא תִקְשֶׁה מֵאָמְרוֹ שָׁם כַּמָּה פְּעָמִים ״אֲנִי מַשְׁבִּיעֲךָ וְגוֹ׳ בְּשֵׁם ה׳״ שֶׁיֵרָאֶה שֶׁהִשְׁבִּיעוֹ כַּמָּה פְּעָמִים לְדַבֵּר בְּשֵׁם ה׳, כִּי אוּלַי שֶׁלֹּא הִרְגִּישׁ מִיכָיְהוּ בְּדִקְדּוּק זֶה שֶׁל יְהוֹשָׁפָט אֶלָּא בְּפַעַם אַחֲרוֹנָה:
אוֹ אֶפְשָׁר כִּי מַאֲמַר ״בְּשֵׁם ה׳״ אֵינוֹ נִסְמָךְ לְמַאֲמַר ״אֲנִי מַשְׁבִּיעֲךָ״, אֶלָּא מַאֲמָר בִּפְנֵי עַצְמוֹ שֶׁחִדֵּשׁ בָּאַחֲרוֹנָה. וּלְפִי זֶה לֹא קָשֶׁה לָמָּה גִּלָּה מִיכָיְהוּ סוֹד ה׳, כִּי יֵחָרֵב הָעוֹלָם וְלֹא יִשְׁתַּנֶּה מְקוֹר הָאֱמֶת לְיַחֵד שְׁמוֹ עַל דְּבַר שֶׁקֶר חָס וְשָׁלוֹם, וּמַה גַּם כִּי עַל כָּל פָּנִים עָשָׂה הָרוּחַ פְּעֻלָּתוֹ כִּי לֹא הֶאֱמִין אֵלָיו אַחְאָב וְעָלָה וְנָפַל, וְנִמְצֵאת מַחְשֶׁבֶת ה׳ קַיֶּמֶת וְלֹא מִתְיַחֵס הַשֶּׁקֶר לְשֵׁם ה׳ אֱלֹהִים אֱמֶת.
