דְּבָרִים י״ז · ו׳

עַל־פִּ֣י ׀ שְׁנַ֣יִם עֵדִ֗ים א֛וֹ שְׁלֹשָׁ֥ה עֵדִ֖ים יוּמַ֣ת הַמֵּ֑ת לֹ֣א יוּמַ֔ת עַל־פִּ֖י עֵ֥ד אֶחָֽד׃

במילים פשוטות

הכתוב קובע שעל פי שני עדים או שלושה יומת המת, ולא על פי עד אחד. רש״י מבאר שאם מתקיימת עדות בשניים, למה פירט הכתוב שלושה - להקיש שלושה לשניים: מה שניים עדות אחת, אף שלושה עדות אחת, ואין נעשים זוממין עד שייזומו כולם. אבן עזרא מביא דעות בעניין קבלת עדות השלישי כמכריע כאשר שניים מכחישים שניים, ובעניין מי כשר להעיד. כך הפסוק מייסד את דיני העדות בדיני נפשות: אין מרשיעים על פי עד יחיד, ומקיש את דין שלושת העדים לשניים לעניין ההזמה.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

שנים עדים או שלשה. אִם מִתְקַיֶּמֶת עֵדוּת בִּשְׁנַיִם לָמָּה פֵּרֵט לְךָ בִשְׁלוֹשָׁה? לְהַקִּישׁ שְׁלוֹשָׁה לִשְׁנַיִם, מַה שְּׁנַיִם עֵדוּת אַחַת אַף שְׁלוֹשָׁה עֵדוּת אַחַת, וְאֵין נַעֲשִׂין זוֹמְמִין עַד שֶׁיִּזֹּמּוּ כֻלָּם (מכות ה'):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

עַל מֵימַר תְּרֵין סַהֲדִין אוֹ תְּלָתָא סַהֲדִין יִתְקְטִל דְחַיַב קְטוֹל לָא יִתְקְטֵל עַל מֵימַר סָהִיד חָד

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

או שלשה עדים. מקבלים עדות שנים על דעת הגאון והנה לא פירש בתורה אם תקובל עדות השאר והאשה ועדות אויב המת ויש אומרים אם היו שני עדים מכחישים שני' עדים השלישי יכריע לזכות או לחובה ויש אומרים שנים עדים מהחכמים ושלשה מהאחרים וגם אנחנו צריכים בעל כרחנו לדברי הקבלה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

על פי שנים עדים וגו׳‎ לפי שנאמר למעלה והוגד לך ושמעת כתב לך כאן אעפ״‎י כן לא יומת רק על פי שנים, או שלשה עדים.

[על פי שנים עדים או שלשה זו ואצ״‎ל זו קתני].

יומת המת העתיד להיות מת דוגמא שמצינו על יעקב ויוסף ומשה הנה אנכי מת.

על פי עד אחד ואם תאמר מאי אשמעינן הא קים לן דאפילו לגבי ממון אין עד אחד מהימן כ״‎ש גבי נפשות אלא י״‎ל דעונש דין נפשות חמור [לעדים] וסד״‎א דעד אחד מהימן קמ״‎ל.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

יוּמַת הַמֵּת. כָּפַל לוֹמַר הַמֵּת, לְהָעִיר כִּי אִם לֹא נִמְצְאוּ לוֹ עֵדִים וְהַתְרָאָה - בֶּן מָוֶת הוּא לַשָּׁמַיִם, אֶלָּא שֶׁבְּעֵדִים וְהַתְרָאָה יוּמַת בִּידֵי אָדָם הַמֵּת שֶׁהָיָה עוֹמֵד לְמִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם.

מקור: ספריא · נחלת הכלל