דְּבָרִים י״ז · ד׳

וְהֻֽגַּד־לְךָ֖ וְשָׁמָ֑עְתָּ וְדָרַשְׁתָּ֣ הֵיטֵ֔ב וְהִנֵּ֤ה אֱמֶת֙ נָכ֣וֹן הַדָּבָ֔ר נֶעֶשְׂתָ֛ה הַתּוֹעֵבָ֥ה הַזֹּ֖את בְּיִשְׂרָאֵֽל׃

במילים פשוטות

הכתוב מצווה שכאשר יוגד הדבר ותשמע, יש לדרוש היטב, ורק אם התברר שאמת נכון הדבר ונעשתה התועבה בישראל - יש לפעול. רש״י מבאר ש״נכון״ פירושו מכוּון העדות, כלומר שהעדות מדויקת ומכוונת. אבן עזרא מבאר ש״ודרשת היטב״ פירושו מאוד מאוד, ומדמה זאת ללשון ״היטב חרה לי״, שהוא מעט רחוק מגזרת ״טוב״. כך הפסוק מדגיש את חובת הבירור המדוקדק בטרם מרשיעים אדם בעבודה זרה, ומזהיר שלא לפסוק דין חמור על סמך שמועה בלבד אלא לאחר חקירה יסודית שהעדות אמת ומכוונת.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

נכון. מְכֻוָּן הָעֵדוּת:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְיִתְחַוֵי לָךְ וְתִשְׁמַע וְתִתְבַּע יָאוּת וְהָא קֻשְׁטָא כֵּוַן פִּתְגָמָא אִתְעֲבִידַת תּוֹעֶבְתָּא הָדָא בְּיִשְׂרָאֵל

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ודרשת היטב. מאד מאד וכן היטב חרה לי והוא מעט רחוק מגזרת טוב:

מקור: ספריא · נחלת הכלל