וַיֵּ֗לֶךְ וַֽיַּעֲבֹד֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וַיִּשְׁתַּ֖חוּ לָהֶ֑ם וְלַשֶּׁ֣מֶשׁ ׀ א֣וֹ לַיָּרֵ֗חַ א֛וֹ לְכׇל־צְבָ֥א הַשָּׁמַ֖יִם אֲשֶׁ֥ר לֹא־צִוִּֽיתִי׃

הכתוב מפרט את מעשה העבירה: וילך ויעבוד אלוהים אחרים וישתחו להם, ולשמש או לירח או לכל צבא השמים אשר לא ציוה ה׳. רש״י מבאר ש״אשר לא צויתי״ פירושו אשר לא ציוה ה׳ לעובדם. אבן עזרא מבאר ש״אלהים אחרים״ הם פסילים מעשה בני אדם, ואילו השמש והירח וצבא השמים הם מעשה אלוהים; ו״אשר לא צויתי לעבדם״ - אף שהם מעשי ה׳, לא ציווה לעובדם. כך הפסוק כולל בעבודה הזרה הן פסילים מעשה ידי אדם והן השתחוויה לגרמי השמים, שאף שהם ברואי ה׳ אין לעובדם.