דְּבָרִים י״ד · כ׳

כׇּל־ע֥וֹף טָה֖וֹר תֹּאכֵֽלוּ׃

במילים פשוטות

הפסוק קובע ״כל עוף טהור תאכלו״. רש״י מבאר שהיתר זה בא לרבות עשה על לא תעשה: כל עוף טהור תאכלו ולא את הטמא, ובכך ניתן לאו הבא מכלל עשה. וכן הדבר בבהמה, שנאמר ״אֹתה תאכלו״ ולא בהמה טמאה, וכיוון שלאו הבא מכלל עשה נחשב לעשה, נמצא שהאוכל טמא עובר בעשה ובלא תעשה כאחד. אבן עזרא מעיר שהעוף הטהור כולל אף את הארבה הטהור. הכתוב מסכם את היתר העופות הטהורים ומוסיף חיזוק לאיסור הטמאים משני הכיוונים.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

כל עוף טהור תאכלו. וְלֹא אֶת הַטָּמֵא, בָּא לִתֵּן עֲשֵׂה עַל לֹא תַעֲשֶׂה; וְכֵן בַּבְּהֵמָה "אֹתָהּ תֹּאכֵלוּ", וְלֹא בְהֵמָה טְמֵאָה, וְלָאו הַבָּא מִכְּלַל עֲשֵׂה עֲשֵׂה, לַעֲבֹר עֲלֵיהֶם בַּעֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

כָּל עוֹפָא דְכֵי תֵּיכְלוּן

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

כל עוף טהור. כארבה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

כל עוף טהור תאכלו לפי פשוטו להביא חגבים טהורים שלא הזכיר כאן.

מקור: ספריא · נחלת הכלל