דְּבָרִים י״ד · י״ב

וְזֶ֕ה אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־תֹאכְל֖וּ מֵהֶ֑ם הַנֶּ֥שֶׁר וְהַפֶּ֖רֶס וְהָֽעׇזְנִיָּֽה׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

הפסוק פותח את רשימת העופות האסורים: וזה אשר לא תאכלו מהם, הנשר והפרס והעזנייה. רש״י מבאר מן הלשון ״אשר לא תאכלו מהם״ שבא הכתוב לאסור אף את השחוטה, כלומר אף אם נשחט העוף הטמא כראוי הוא נשאר באיסורו. חזקוני מוסיף בשם רש״י שהאיסור על השחוטה נלמד מלשון קצרה זו שבתורת כהנים. בניגוד לבהמות ולדגים שבהם נתנה התורה סימנים, בעופות מונה הכתוב את המינים האסורים בשמותיהם, וכל מין שאינו ברשימת האסורים הוא בכלל הטהור המותר באכילה.
מבוסס על רש״י, חזקוני · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

וזה אשר לא תאכלו מהם. לֶאֱסֹר אֶת הַשְּׁחוּטָה (שם):

Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann, 1929-1934

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְדֵין דִי לָא תֵיכְלוּן מִנְהוֹן נִשְׁרָא וְעָר וְעַזְיָא

Onkelos Deuteronomy

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

וזה אשר לא תאכלו פרש״‎י לאסור את השחוטה בת״‎כ מפני שהיא קצרה.

Chizkuni