וְכׇ֨ל־יִשְׂרָאֵ֔ל יִשְׁמְע֖וּ וְיִֽרָא֑וּן וְלֹֽא־יוֹסִ֣פוּ לַעֲשׂ֗וֹת כַּדָּבָ֥ר הָרָ֛ע הַזֶּ֖ה בְּקִרְבֶּֽךָ׃ {ס}

הפסוק מלמד את תכלית עונש המסית: שכל ישראל ישמעו וייראו ולא יוסיפו לעשות כדבר הרע הזה בקרבם. לפי פשט הפסוק, הענישה הפומבית נועדה להרתעה, כדי שהעם כולו ידע את חומרת ההסתה לעבודה זרה ויימנע ממנה. ההכרזה על המעשה ועל עונשו יוצרת יראה כללית ומגן על העם מפני התפשטות הפיתוי. כך משלים הכתוב את פרשת המסית היחיד, ומדגיש שאין המטרה נקמה אלא שמירה על קדושת האמונה בקרב הציבור כולו ומניעת הישנות החטא.