דְּבָרִים י״ב · כ״א

כי ירחק ממך המקום. וְלֹא תוּכַל לָבֹא וְלַעֲשׂוֹת שְׁלָמִים בְּכָל יוֹם כְּמוֹ עַכְשָׁו שֶׁהַמִּשְׁכָּן הוֹלֵךְ עִמָּכֶם:

וזבחת … כאשר צויתך. לָמַדְנוּ שֶׁיֵּשׁ צִוּוּי בַּזְּבִיחָה הֵיאַךְ יִשְׁחֹט, וְהֵן הִלְכוֹת שְׁחִיטָה שֶׁנֶּאֶמְרוּ לְמֹשֶׁה בְּסִינַי (שם כ"ח):

אֲרֵי יִתְרָחַק מִנָךְ אַתְרָא דִי יִתִּרְעֵי יְיָ אֱלָהָךְ לְאַשְׁרָאָה שְׁכִנְתֵּהּ תַּמָן וְתִכּוֹס מִתּוֹרָךְ וּמֵעָנָךְ דִי יְהַב יְיָ לָךְ כְּמָא דִי פַּקֵדִתָּךְ וְתֵיכוּל בְּקִרְוָיךְ בְּכֹל רְעוּת נַפְשָׁךְ

כי ירחק ממך המקום על אותן שאינן מארץ כנען הכתוב מדבר ואעפ״‎כ דינם כמשפט שעריך.

כִּי יִרְחַק וְגוֹ׳. בָּא לְהַתִּיר מַה שֶׁנֶּאֱסַר בַּמִּדְבָּר לֶאֱכוֹל זוּלַת זִבְחֵי שְׁלָמִים, וְהִטְעִים טַעַם הַהֶתֵּר בְּנוֹעַם דְּבָרָיו וְאָמַר ״כִּי יִרְחַק״, לָזֶה אָמַר וְאָכַלְתָּ בִּשְׁעָרֶיךָ וְאֵין צוֹרֶךְ לַהֲבִיאוֹ לַמִּקְדָּשׁ. וּפֵרוּשׁ ״יִרְחַק״ כָּל שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּמָקוֹם רָחוֹק, וּמָצִינוּ שֶׁנֶּחְלְקוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים צג:) בְּפָסוּק ״וּבְדֶרֶךְ רְחוֹקָה״, יֵשׁ אוֹמְרִים מִן הַמּוֹדִיעִים וְלַחוּץ, וְיֵשׁ אוֹמְרִים מִן פֶּתַח יְרוּשָׁלַיִם, וְיֵשׁ אוֹמְרִים מִן פֶּתַח הָעֲזָרָה. וְאֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁכָּל אָדָם שֶׁשּׁוֹחֵט בְּפֶתַח הָעֲזָרָה בְּהֵמָה אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ מִמֶּנָּה קָרְבָּן לַה׳, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִזְבּוֹחַ אֶלָּא שְׁלָמִים לַה׳, מָתַי יָבוֹא לְיָדִי מִקְרָא זֶה וַאֲקַיְּמֶנּוּ.