דְּבָרִים י״א · ל׳

הֲלֹא־הֵ֜מָּה בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֗ן אַֽחֲרֵי֙ דֶּ֚רֶךְ מְב֣וֹא הַשֶּׁ֔מֶשׁ בְּאֶ֙רֶץ֙ הַֽכְּנַעֲנִ֔י הַיֹּשֵׁ֖ב בָּעֲרָבָ֑ה מ֚וּל הַגִּלְגָּ֔ל אֵ֖צֶל אֵלוֹנֵ֥י מֹרֶֽה׃

במילים פשוטות

הלא המה בעבר הירדן אחרי דרך מבוא השמש, בארץ הכנעני הישב בערבה מול הגלגל אצל אלוני מרה. רש״י מבאר שמשה נתן בהם סימן, ו״אחרי״ פירושו אחר העברת הירדן הרבה והלאה למרחוק, כי כל מקום שנאמר ״אחרי״ מופלג הוא, ו״דרך מבוא השמש״ להלן מן הירדן לצד מערב. אבן עזרא מבאר ש״בארץ הכנעני היושב בערבה״ כי יש כנעני יושב בהר. הפסוק נותן סימנים גיאוגרפיים לזיהוי הרי גריזים ועיבל. הפסוק מספק את המיקום המדויק של ההרים שבהם יתקיים מעמד הברכה והקללה. יש כאן פירוט גיאוגרפי שנועד לזהות בבירור את המקום. הפסוק מדגיש את הממשות של הטקס העתידי: לא מדובר במקום מופשט אלא במקום מוגדר בארץ. יש כאן חיבור בין ההוראה על מעמד הברכה והקללה לבין מיקומו הגיאוגרפי המדויק, המבליט שהמצוה תתקיים במקום ממשי בכניסה לארץ. הפסוק משלים את ההוראה מן הפסוק הקודם ומכין את ישראל למימוש הטקס במקום המיועד לו.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

הלא המה. נָתַן בָּהֶם סִימָן:

אחרי. אַחַר הַעֲבָרַת הַיַּרְדֵּן הַרְבֵּה וָהָלְאָה לְמֵרָחוֹק; וְזֶהוּ לְשׁוֹן אַחֲרֵי, כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר אַחֲרֵי מֻפְלָג הוּא:

דרך מבוא השמש. לְהַלָּן מִן הַיַּרְדֵּן לְצַד מַעֲרָב, וְטַעַם הַמִּקְרָא מוֹכִיחַ שֶׁהֵם שְׁנֵי דְבָרִים, שֶׁנִּנְקְדוּ בִשְׁנֵי טְעָמִים, "אַחֲרֵי" נָקוּד בְּפַשְׁטָא, וְ"דֶרֶךְ" נָקוּד בְּמַשְׁפֵּל, וְהוּא דָּגֵשׁ, וְאִם הָיָה "אַחֲרֵי דֶרֶךְ" דִּבּוּר אֶחָד, הָיָה נָקוּד "אַחֲרֵי" בִּמְשָׁרֵת, בְּשׁוֹפָר הָפוּךְ, וְ"דֶרֶךְ" בְּפַשְׁטָא וְרָפֶה:

מול הגלגל. רָחוֹק מִן הַגִּלְגָּל:

אלוני מרה. שְׁכֶם הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית י"ב) עַד מְקוֹם שְׁכֶם עַד אֵלוֹן מוֹרֶה (ספרי):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

הֲלָא אִנוּן בְּעִבְרָא דְיַרְדְנָא אֲחוֹרֵי אֹרַח מַעֲלָנֵי שִׁמְשָׁא בְּאַרְעָא כְּנַעְנָאָה דְיָתֵב בְּמֵישְׁרָא לָקֳבֵל גִלְגְלָא בִּסְטַר מֵישְׁרֵי מֹרֶה

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

בעבר הירדן. כנגד המדבר:

אחרי דרך מבוא השמש. וטעם שתלכו אחרי דרך מערב ותמצאום:

בארץ הכנעני היושב בערבה. כי יש כנעני יושב בהר:

מול הגלגל. וההרים ארוכים והנה צוה באיזה מקום מההרים. מול הגלגל כמו וירדוף עד דן או דרך נבואה או שני שמות:

מול. כמו נכח:

אלוני מורה. הוא הנזכר בימי אברהם. והברכה והקללה עוד יפרשם:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

אחרי דרך - הרי הם כמו שני פשטות, אבל בשביל שטעמו של דרך באות ראשונה נעשה שופר מהפך.

מבוא השמש - שקיעת השמש כלומר: אחרי דרך המערב.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

אחרי דרך מבוא השמש, אחרי עברת הירדן בדרך מבוא השמש. מה שפירש״‎י הרבה והלאה למרחוק לאו רחוק ביותר אלא ששים מיל מן הירדן ובאותו יום עצמו שעברו את הירדן אחר שעשו את המצות המוטלות בהר גריזים ובהר עיבל באו להם ולנו בגלגל כמו שמפורש ביהושע ובמסכת סוטה.

מול הגלגל כתב לך באיזה מקום מן ההרים לפי שההרים ארוכים.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

כלי יקר

רבי שלמה אפרים מלונצ׳יץ · המאה ה־16

אַחֲרֵי דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ וְגוֹ׳. כָּל הַסִּימָנִים וְהַמְּצָרִים הַלָּלוּ נִרְאִין שֶׁאֵין בָּהֶם צֹרֶךְ כָּל כָּךְ, כִּי הֶהָרִים הַלָּלוּ אֲשֶׁר נִקְּבוּ בְּשֵׁמוֹת הָיוּ נִכָּרִים וִידוּעִים. וּבְמַסֶּכֶת סוֹטָה (לג:) מַסִּיק: ״הַיּוֹשֵׁב בָּעֲרָבָה״, וַהֲלֹא בֵּין הָרִים וּגְבָעוֹת הָיוּ יוֹשְׁבִים, ״מוּל הַגִּלְגָּל״ וַהֲלֹא לֹא רָאוּ אֶת הַגִּלְגָּל, ר׳ אֶלְעָזָר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: לֹא בָּא הַכָּתוּב אֶלָּא לְהַרְאוֹת לָהֶם דֶּרֶךְ בַּשְּׁנִיָּה כְּמוֹ שֶׁהֶרְאָה לָהֶם בָּרִאשׁוֹנָה: דֶּרֶךְ, בַּדֶּרֶךְ לְכוּ וְלֹא בְּשָׂדוֹת וּכְרָמִים; הַיּוֹשֵׁב, בְּיִשּׁוּב לְכוּ וְלֹא בְּמִדְבָּרוֹת; בָּעֲרָבָה, בְּמִישׁוֹר לְכוּ וְלֹא בְּהָרִים וּגְבָעוֹת. וְקָשֶׁה לִדְבָרָיו, מָה עִנְיָן זֶה לְהַר גְּרִיזִים וְעֵיבָל? וְעַל צַד הָרֶמֶז יֵשׁ לוֹמַר שֶׁהוֹרָה שֶׁהַבְּרָכוֹת יָחֹלּוּ עַל רֹאשׁ שָׁלֹשׁ כִּתּוֹת מִיִּשְׂרָאֵל כְּשֶׁיֵּלְכוּ דֶּרֶךְ יְשָׁרָה.

כַּת רִאשׁוֹנָה, הֵם תְּמִימֵי דֶּרֶךְ הַהוֹלְכִים בְּתוֹרַת ה׳, מוֹרֵי הַהוֹרָאָה בְּיִשְׂרָאֵל. לָהֶם אָמַר: בַּדֶּרֶךְ לְכוּ וְלֹא בְּשָׂדוֹת וּכְרָמִים, כְּדֶרֶךְ שֶׁלֹּא הָיָה לַכֹּהֲנִים חֵלֶק בְּשָׂדוֹת וּכְרָמִים שֶׁלֹּא יִהְיוּ טְרוּדִים בַּעֲבוֹדַת הָאֲדָמָה, אֶלָּא שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ (מלאכי ב ז). וְאַשְׁכְּחַן כָּל הַתּוֹרָה דְּאִקְרִי ״דֶּרֶךְ״ כִּדְאִיתָא בְּקִדּוּשִׁין (ב:), כָּךְ כָּל הוֹלְכֵי דֶּרֶךְ תּוֹרַת ה׳ לֹא יִתְעַסְּקוּ בְּשָׂדוֹת וּכְרָמִים.

כַּת שְׁנִיָּה, הֵם הַבַּעֲלֵי בָּתִּים הָעוֹסְקִים בְּיִשּׁוּב הָעוֹלָם וּמַחֲזִיקִים יְדֵי לוֹמְדֵי תּוֹרָה, לָהֶם אָמַר: בַּיִּשּׁוּב לְכוּ, שֶׁתָּמִיד תִּהְיוּ עֲסוּקִים בִּדְבָרִים שֶׁהֵם יִשּׁוּב הָעוֹלָם וְלֹא בִּדְבָרִים בְּטֵלִים דִּבְרֵי תֹּהוּ כַּמִּדְבָּר מְקוֹם תֹּהוּ. זֶהוּ שֶׁאָמַר: וְלֹא בְּמִדְבָּרוֹת כְּדֶרֶךְ יוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת אֲשֶׁר כָּל מַשָּׂאָם וּמַתָּנָם בִּדְבָרִים בְּטֵלִים וְלָשׁוֹן הָרַע, וְיִכְלוֹל זֶה לְשׁוֹן מִדְבָּרוֹת.

כַּת שְׁלִישִׁית, הֵם הַבַּעֲלֵי שְׂרָרָה מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל וּנְשִׂיאֵי כָּל דּוֹר וָדוֹר וּמַנְהִיגֵיהֶם, לָהֶם אָמַר שֶׁלֹּא יָרוּם לְבָבָם אֶלָּא בָּעֲרָבָה יֵלְכוּ, בְּמִישׁוֹר וְלֹא בְּהָרִים וּגְבָעוֹת לָלֶכֶת בִּגְדוֹלוֹת וּבְנִפְלָאוֹת, אֶלָּא בְּדֶרֶךְ מְמֻצָּע כְּדֶרֶךְ שֶׁהָעֲרָבָה מְמֻצָּע בֵּין הַר לַשְּׁפֵלָה. וְאַף עַל פִּי שֶׁכָּל פָּסוּק זֶה מְדַבֵּר בְּהוֹלְכֵי דְרָכִים מַמָּשׁ, כִּי אֵין הַמִּקְרָא יוֹצֵא מִידֵי פְּשׁוּטוֹ, וּכְדֶרֶךְ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י שֶׁצִּוָּה לָהֶם שֶׁיֵּלְכוּ דֶּרֶךְ הַכְּנַעֲנִי כִּי הוּא אֶרֶץ מִישׁוֹר וְיִשּׁוּב כְּדֶרֶךְ שֶׁהֶרְאָה לָהֶם בָּרִאשׁוֹנָה, מִכָּל מָקוֹם לֹא לְחִנָּם חָזַר מֹשֶׁה וְזֵרְזָם שֵׁנִית עַל הַנְהָגַת הַדֶּרֶךְ אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּלְמְדוּ מִסְּתַם דֶּרֶךְ זֶה, הַנְהָגַת דֶּרֶךְ ה׳ בְּתוֹרָה וּמִצְוָה, אֲשֶׁר מִצִּדָּם יִזְכּוּ אֶל הַבְּרָכוֹת הָאֲמוּרוֹת בְּהַר גְּרִיזִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְלִשְׂכַר עוֹלָם הַבָּא הַבָּא דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ אַחַר שְׁקִיעַת שִׁמְשׁוֹ שֶׁל הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה זוֹרֵחַ הוּא שָׁם בָּאוֹר הַנִּצְחִי. וְאַף אִם כָּל זֶה דֶּרֶךְ דְּרָשׁ, מִכָּל מָקוֹם הָעִנְיָן מִצַּד עַצְמוֹ נָכוֹן וְקָרוֹב לִשְׁמֹעַ, יִשְׁמַע חָכָם וְיוֹסֶף לֶקַח.

מקור: ספריא · נחלת הכלל