את ה׳ אלהיך תירא, אתו תעבד, ובו תדבק, ובשמו תשבע. רש״י מבאר ש״את ה׳ אלהיך תירא״ ותעבוד לו ותדבק בו, ולאחר שיהיו בך כל המידות הללו, אז ״בשמו תשבע״. אבן עזרא מבאר ש״תירא״ שלא תעבור על מצות לא תעשה, ״תעבוד״ במצות עשה, ״ובו תדבק״ בלב, ״ובשמו תשבע״ בפה. הפסוק מצווה על יראת ה׳, עבודתו, דבקות בו והשבעה בשמו. יש כאן ארבעה יסודות של עבודת ה׳: יראה, עבודה, דבקות ונאמנות בשבועה. השבועה בשם ה׳ מותנית בקיום היראה, העבודה והדבקות. הפסוק מדגיש את מרכזיות עבודת ה׳ הבלעדית ואת הדבקות בו. יש כאן חיבור בין המצוות שבין אדם לחברו, כאהבת הגר שהוזכרה קודם, לבין המצוות שבין אדם למקום, כיראה ודבקות. הפסוק מלמד שעבודת ה׳ השלמה כוללת הן את היחס לזולת הן את הקשר הישיר עם ה׳, מתוך יראה, אהבה ודבקות מלאה.
ובו תדבק בלב. ד״א לפי שכתב למעלה בסמוך קצת דרכיו של הקב״ה לכך כתב כאן ובו תדבק כלומר תדבק בדרכיו ועשה כמוהו. אבל בפרשת ואתחנן לא כתב שם כלל מדרכיו של הקב״ה לפיכך לא כתב שם אלא אותו תעבוד ובשמו תשבע.
ובשמו תשבע בפה. וא״ת הרי כתיב לא תשא את שם וגו׳ אלא כשיצרך מתגבר עליך לעבור עבירה אז אתה מותר לישבע בשמו שלא תעבור העבירה כמו שעשה בועז.