וּמַלְתֶּ֕ם אֵ֖ת עׇרְלַ֣ת לְבַבְכֶ֑ם וְעׇ֨רְפְּכֶ֔ם לֹ֥א תַקְשׁ֖וּ עֽוֹד׃

ומלתם את ערלת לבבכם, וערפכם לא תקשו עוד. רש״י מבאר ש״ערלת לבבכם״ פירושו אוטם לבבכם וכיסויו. אבן עזרא מבאר ש״ומלתם את ערלת לבבכם״ פירושו להתרחק מן התאוות העבות והכבדות כערלה, וגם לטהר הלב עד שיבין האמת. הפסוק קורא לישראל להסיר את אטימות הלב ולא להקשות את עורפם עוד. יש כאן קריאה לתיקון פנימי: הסרת המחסום שבלב המונע את הבנת האמת וקבלת עבודת ה׳. הביטוי ״ומלתם את ערלת לבבכם״ הוא דימוי למילה רוחנית, פתיחת הלב אל ה׳. הפסוק מלמד שעבודת ה׳ דורשת לא רק מעשים אלא גם תיקון הלב והמידות, הסרת התאוות והעקשנות. יש כאן חיבור בין הבחירה בישראל לבין החובה להיות ראויים לה: על ישראל לפתוח את לבם ולהסיר את קשיות העורף, כדי להתקרב באמת אל ה׳ שבחר בהם.