דְּבָרִים א׳ · ל״ו

אשר דרך בה. - חֶבְרוֹן; שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר י"ג) "וַיָּבֹא עַד חֶבְרוֹן":

אֱלָהֵן כָּלֵב בַּר יְפֻנֶה הוּא יֶחְזִנַהּ וְלֵהּ אֶתֵּן יָת אַרְעָא דִי דְרַךְ בַּהּ וְלִבְנוֹהִי חֲלַף דִי אַשְׁלִים בָּתַר דַחַלְתָּא דַיְיָ

זולתי. היו״‎ד נוסף כי נמצא בלא י':

ולו אתן את הארץ אשר דרך בה. היא חברון:

[זולתי יו״‎ד יתרה].

[הארץ אשר דרך בה אשר הלך בה].

מלא אחרי ה׳‎ מלא דברי משה שהיה מדבר בשמו.

הוּא יִרְאֶנָּה וְלוֹ אֶתֵּן וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר ״יִרְאֶנָּה״ כֵּיוָן שֶׁמַּבְטִיחַ לְתִתָּהּ לוֹ, בִּכְלַל מָאתַיִם מָנֶה. וְנִרְאֶה שֶׁנִּתְכַּוֵּן ה׳ לוֹמַר שֶׁשְּׁתֵּי זְכֻיּוֹת הָיוּ בְּיַד כָּלֵב בְּעִנְיָן זֶה וּבִשְׁבִילָם זָכָה לִשְׁנֵי דְּבָרִים: א׳ - שֶׁפִּנָּה עַצְמוֹ מֵעֲצַת הַמְּרַגְּלִים וְלֹא אָמַר רַע, ב׳ - שֶׁאַדְרַבָּה הָיָה סוֹתֵר דִּבְרֵי הַמְּרַגְּלִים לְמַלֹּאת אַחֲרֵי ה׳, דִּכְתִיב (במדבר יג:ל) ״וַיַּהַס כָּלֵב״ וְגוֹ׳. וְיִעֵד לוֹ ה׳ שְׁנֵי דְּבָרִים טוֹבִים: כְּנֶגֶד מַה שֶׁפִּנָּה עַצְמוֹ מֵעֲצַת הַמְּרַגְּלִים עָלָה בְּיָדוֹ זְכוּת שֶׁלֹּא יָמוּת בִּגְזֵרָתָם, וְהוּא מַה שֶׁסָּמַךְ לוֹמַר בֶּן יְפֻנֶּה הוּא יִרְאֶנָּה, פֵּרוּשׁ בִּשְׁבִיל שֶׁפִּנָּה עַצְמוֹ מֵעֲצַת הַמְּרַגְּלִים יָצָא מִכְּלַל גְּזֵרַת ״אִם יִרְאֶה אִישׁ וְגוֹ׳ וְכָל מְנַאֲצַי לֹא יִרְאוּהָ״ (במדבר יד:כג). וּכְנֶגֶד שֶׁמִּלֵּא אַחֲרֵי ה׳ נָתַן לוֹ אֶת הָאָרֶץ, וְהוּא אָמְרוֹ ״וְלוֹ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ וְגוֹ׳ יַעַן אֲשֶׁר מִלֵּא אַחֲרֵי ה׳״.