חֲבַקּוּק ג׳ · י״ב

בְּזַעַם תִּצְעַד אָרֶץ. לְגָרֵשׁ שִׁבְעָה עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת.

בְּאַיְתָיוּתָךְ לוּט עַל סָנְאֵי עַמָךְ בְּאִתְגַלְיוּתָךְ לְמִתְּבַר רַשִׁיעֵי אַרְעָא בְרוּגְזָךְ תִּקְטוֹל בְּעַמְמַיָא:

תצעד ארץ. רמסת יושבי הארץ:

תצעד. ענין דריכת הרגל כמו ויהי כי צעדו (ש״ב ו):

תדוש. מל׳ דישה:

בזעם תצעד ארץ, כי בצד זה לא תרכב ישועה על רכב ה' להושיע רק ה' בעצמו יצעד ארץ בזעם ובמדת הדין ובאף ידוש גוים: