רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11עָמַד זְבֻלָה. בִּמְדוֹרֵיהוֹן. כָּל תֵּבָה שֶׁצְּרִיכָה לָמֶ״ד בִּתְחִלָּתָהּ, הִטִּיל לָהּ הֵ״א בְּסוֹפָהּ. וּפֵרְשׁוּהָ עַל מִלְחֶמֶת גִּבְעוֹן, כְּתַרְגּוּמוֹ.
לְאוֹר חִצֶּיךָ יְהַלֵּכוּ. יִשְׂרָאֵל.
עָמַד זְבֻלָה. בִּמְדוֹרֵיהוֹן. כָּל תֵּבָה שֶׁצְּרִיכָה לָמֶ״ד בִּתְחִלָּתָהּ, הִטִּיל לָהּ הֵ״א בְּסוֹפָהּ. וּפֵרְשׁוּהָ עַל מִלְחֶמֶת גִּבְעוֹן, כְּתַרְגּוּמוֹ.
לְאוֹר חִצֶּיךָ יְהַלֵּכוּ. יִשְׂרָאֵל.
אַף בְּמֶעֶבְּדָךְ נִסִין לִיהוֹשֻׁעַ בְּמֵישַׁר גִבְעוֹן שִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא קָמוּ בְּמָדוֹרֵיהוֹן עִמָךְ בְּמֵימְרָךְ אִתְגַבָּרוּ בִּתְקוֹף נִצְחַן גְבוּרְתָּךְ:
שמש ירח עמד זבלה. בימי יהושע עמד כ״א מהם במדורה ולא הלכה מהלכה כמ״ש וידום השמש וירח עמד (יהושע י׳:י״ג):
לאור חציך יהלכו. יהושע ועמו הלכו לאור ברזל חצי המקום ב״ה המבהיק ביותר ר״ל הצליחו בכח זרועך:
לנוגה וגו׳. הוא כפל ענין במ״ש:
זבולה. ענין מדור כמו בית זבול (מ״א מ):
לנוגה. ענין הארה:
ברק. כן יקרא ברזל החנית כי אחר הלטוש יצהיר כברק וכן ברק חרבי (דברים לב):
שמש ירח עמד זבולה, מצייר עוד שבמלחמה זו שילחם עם אויבי ישראל לעתיד לבוא ביום קרב, יעמדו השמש והירח בזבולם כמו שעמדו בימי יהושע, ושגם אז יפלו אבני אלגביש כמו שנפלו על הכנענים, שעל זה אמר לאור חציך יהלכו, שה' ישלח חציו ויפיצם וברקים ויהומם, ומצייר שמה שיעמדו השמש והירח לא יהיה כדי שילכו לאורם כמו שהיה בימי יהושע שאמר שמש בגבעון דום עד יקום גוי אויביו, כי אז לא ילכו לאור השמש והירח רק לאור חציך יהלכו, והמליצה שאז לא יפעלו השמש והירח וצבא השמים במעגלותם, כי לה' המלחמה והכל יהיה מאתו בבלי אמצעי: