חֲבַקּוּק ג׳ · י״א

שֶׁ֥מֶשׁ יָרֵ֖חַ עָ֣מַד זְבֻ֑לָה לְא֤וֹר חִצֶּ֙יךָ֙ יְהַלֵּ֔כוּ לְנֹ֖גַהּ בְּרַ֥ק חֲנִיתֶֽךָ׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

עָמַד זְבֻלָה. בִּמְדוֹרֵיהוֹן. כָּל תֵּבָה שֶׁצְּרִיכָה לָמֶ״ד בִּתְחִלָּתָהּ, הִטִּיל לָהּ הֵ״א בְּסוֹפָהּ. וּפֵרְשׁוּהָ עַל מִלְחֶמֶת גִּבְעוֹן, כְּתַרְגּוּמוֹ.

לְאוֹר חִצֶּיךָ יְהַלֵּכוּ. יִשְׂרָאֵל.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

אַף בְּמֶעֶבְּדָךְ נִסִין לִיהוֹשֻׁעַ בְּמֵישַׁר גִבְעוֹן שִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא קָמוּ בְּמָדוֹרֵיהוֹן עִמָךְ בְּמֵימְרָךְ אִתְגַבָּרוּ בִּתְקוֹף נִצְחַן גְבוּרְתָּךְ:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

שמש ירח עמד זבלה. בימי יהושע עמד כ״א מהם במדורה ולא הלכה מהלכה כמ״ש וידום השמש וירח עמד (יהושע י׳:י״ג):

לאור חציך יהלכו. יהושע ועמו הלכו לאור ברזל חצי המקום ב״ה המבהיק ביותר ר״ל הצליחו בכח זרועך:

לנוגה וגו׳. הוא כפל ענין במ״ש:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

זבולה. ענין מדור כמו בית זבול (מ״א מ):

לנוגה. ענין הארה:

ברק. כן יקרא ברזל החנית כי אחר הלטוש יצהיר כברק וכן ברק חרבי (דברים לב):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

שמש ירח עמד זבולה, מצייר עוד שבמלחמה זו שילחם עם אויבי ישראל לעתיד לבוא ביום קרב, יעמדו השמש והירח בזבולם כמו שעמדו בימי יהושע, ושגם אז יפלו אבני אלגביש כמו שנפלו על הכנענים, שעל זה אמר לאור חציך יהלכו, שה' ישלח חציו ויפיצם וברקים ויהומם, ומצייר שמה שיעמדו השמש והירח לא יהיה כדי שילכו לאורם כמו שהיה בימי יהושע שאמר שמש בגבעון דום עד יקום גוי אויביו, כי אז לא ילכו לאור השמש והירח רק לאור חציך יהלכו, והמליצה שאז לא יפעלו השמש והירח וצבא השמים במעגלותם, כי לה' המלחמה והכל יהיה מאתו בבלי אמצעי:

מקור: ספריא · נחלת הכלל