חֲבַקּוּק ג׳ · י״ג

לְיֵשַׁע אֶת מְשִׁיחֶךָ. שָׁאוּל וְדָוִד.

עָרוֹת יְסוֹד. חוֹמוֹת עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת.

עַד צַוָּאר. הוּא גֹּבַהּ הַחוֹמוֹת וְהַמִּגְדָּלִים.

אִתְגְלֵיתָא לְמִפְרַק יַת עַמָךְ לְמִפְרַק יַת מְשִׁיחָךְ שֵׁיצֵיתָא מִן קֳדָמֵיהוֹן מַלְכַיָא וְשִׁלְטוֹנַיָא מִבָּתֵּיהוֹן תָּרֵיכְתְּ חַיָבָא וּתְבַרְתָּא חֵילֵיהוֹן רִגְלֵי עַמָךְ עַל צַוְרֵי סָנְאֵיהוֹן מֵימְרָךְ קַיָם לְעַלְמִין:

יצאת. מעולם יצאת להושיע את עמך ולהושיע את משיחך ועל חזקיהו מלך יהודה יאמר על התשועה מסנחריב מלך אשור:

מחצת. ראש אז מחצת ורצצת כל ראש מבית רשע ר״ל הרגת כל אנשי סנחריב ע״י המלאך המכה בהם:

ערות יסוד. גלית את היסוד להוציאו ממקומו עד הצואר גליתו ר״ל עד עיקר החוזק שהוא הצואר שהחיות תלוי בו כלומר האבדת כל המחנה ועד עולם סלה כי עוד לא יוסיפו לקום:

מחצת. ענין הכאה ורציצה כמו מחץ ראש (תהלים קי):

ערות. ענין גלוי כמו עריה בושת (מיכה א):

יצאת, וזה יהיה בעת הגאולה בעת שיצאת לישע את עמך ולישע את משיחך כי אז יתגלה המלך המשיח וילחם מלחמות ה' וה' יושיעהו, ואז מחצת ראש מבית רשע, אם רק תמחץ ראש של הרשע במחץ קטן, ערות יסוד עד צואר, המחץ הקטן הזה תעורר ותשרש את יסוד של גויתו שהוא הגלגולת והמוח עד הצואר, סלה בזה נשלם החלק הב' של התפלה: