חֲבַקּוּק ג׳ · י׳

רָאוּךָ יָחִילוּ הָרִים. הָרֵי נַחֲלֵי אַרְנוֹן שֶׁנִּדְבְּקוּ זֶה עִם זֶה.

זֶרֶם מַיִם עָבָר. בְּעָבְרָם בַּיַּרְדֵּן, תַּמּוּ נִכְרְתוּ הַמַּיִם, וְעָבַר קִלּוּחַ שֶׁטֶף הַמַּיִם לְשִׁפּוּלוֹ שֶׁל נָהָר, וְהַבָּאִים מִלְמַעְלָה קָמוּ עָמְדוּ.

נָתַן תְּהוֹם קוֹלוֹ. שִׁבְּחוּהוּ יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ.

רוֹם יָדֵיהוּ נָשָׂא. צְבָא הַשָּׁמַיִם הוֹדוּ לוֹ.

בְּאִתְגְלָיוּתָךְ עַל טוּרָא דְסִינַי חֲזוֹ יְקָרָךְ זָעוּ טוּרַיָא עֲנָנֵי מִטְרָא עֲדוֹ אָרִים תְּהוֹמָא קָלֵיהּ חֵילֵי מְרוֹמָא תְּמָהוּ קָמוּ:

ראוך יחילו - מקול הרעם.

זרם מים עבר - עליהם על ההרים.

נתן תהום קולו - שאון הים והנהר.

וטעם רום - היפוך תהום, כמו: כי אשא אל שמים ידי דרך

ראוך. כאשר ראוך הרי ארנון עובר לפני ישראל חלו ורעדו ממך ונתקרבו זה לזה והרגו את הנסתרים בבקיעי ההרים:

זרם מים עבר. זרם מי הבאר עבר בין ההרים והעלה מאברי ההרוגים להודיע הנס לישראל:

נתן תהום קולו. עומק מי הבאר השמיע קולו לפרסם הנס ר״ל על ידו נודע הנס:

רום ידיהו נשא. רוממות כח יד המקום נשא אז עד למעלה כי כולם הכירו בנפלאותיו:

יחילו. מל׳ חיל וחלחלה:

זרם. ענין מרוצת המים כמו כזרם מים (ישעיה כח):

נתן. ר״ל השמיע:

תהום. עומק המים:

נשא. ענין הרמה:

ראוך, עתה בא הציור השני איך יתנשאו המים לעלות על ראשי ההרים ולשטוף את העולם לעשות נקמה בגוים, עד שיחרד יסוד העפר מיסוד המים הגובר עליו. וז"ש ראוך יחילו הרים כי המים מתנשאים לעלות על הררי עד, זרם מים אשר עבר נתן תהום קולו עליו ונשא ידיהו לרום לעלות אל ההרים ולכסותם, מציין שהתהום נותן קולו ופקודתו על זרם של מים העובר ושוטף, וע"י פקודת התהום ישא הזרם את ידיו אל הרום, כי המליצה תצייר כאילו התהום יתן קולו על המים כמ"ש תהום אל תהום קורא לקול צינוריך, וע"י קול התהום יתנשאו המים לעלות על ראשי ההרים וזה ציור מגביל נגד מ"ש שבמקום שיעברו ישראל תגבר הארץ על הנהרות ותחריבם, ובהפך במקום צוררי ישראל יגברו המים על הארץ: