כִּֽי־אַתָּ֤ה שַׁלּ֙וֹתָ֙ גּוֹיִ֣ם רַבִּ֔ים יְשׇׁלּ֖וּךָ כׇּל־יֶ֣תֶר עַמִּ֑ים מִדְּמֵ֤י אָדָם֙ וַֽחֲמַס־אֶ֔רֶץ קִרְיָ֖ה וְכׇל־יֹ֥שְׁבֵי בָֽהּ׃ {פ}
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
שַׁלּוֹתָ גּוֹיִם רַבִּים. הִשְׁלַכְתָּם וּנְשַׁלְתָּם מִמְּקוֹמָם.
יְשָׁלּוּךָ כָּל יֶתֶר. פְּלֵיטַת הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת.
מִדְּמֵי אָדָם. בְּנִקְמַת דְּמֵי יִשְׂרָאֵל הַקְּרוּאִים אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לד:לא) ״אָדָם אַתֶּם״.
וַחֲמַס אֶרֶץ. אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
קִרְיָה. הִיא יְרוּשָׁלַיִם.
אֲרֵי אַתְּ בַּזְתָא עַמְמִין סַגִיאִין יִבְזוּנָךְ כָּל שְׁאָר שִׁבְטַיָא מִדְמֵי אֱנָשָׁא וַחֲטוֹף אַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל קַרְתָּא יְרוּשְׁלֶם וְכָל דְיָתְבִין בָהּ:
כי אתה שלות. בעבור שאתה שללת עכו״ם רבים לכן ישללו אותך יתר העכו״ם אשר נשארו ולא כליתם:
מדמי אדם. כל זה בא מסבת דמי אדם אשר שפך דם ישראל:
וחמס ארץ. מסבת החמס שעשה בא״י ובקריה היא ירושלים ובכל אנשים היושבים בה:
שלות. ישלוך מל׳ שלל ובזה:
וחמס. עושק:
קריה. עיר:
כי אתה שלות גוים רבים, זה הוא ההלואה שנאמרה במשל ששללת גוים רבים והוא אצלך בהלואה ואתה חייב לשלם את השלל ששללת וגם רבית ונשך, וגם היית מרבה לא לו כי השלל ששללת הוא שמור למדי ופרס שהם יקחוהו מידך ואתה תצטרך לשלם, כי קבלת העבוט עליך, ישלוך כל יתר עמים, הוא הנמשל של מ"ש הלא פתע יקומו נושכיך, שכל העמים שיותרו מן הגוים שהרגת הם ישללו אותך, ושיעור הכתוב ישלוך קריה וכל יושבי בה מדמי אדם וחמס ארץ, שבעד החוב הגדול שאתה חייב לשלם דמי אדם ששפכת, וחמס ארץ שחמסת וגזלת, ישלוך כל יתר עמים קריה וכל יושבי בה, ישללו ממך את הקריה שהיא בבל עיר המלוכה, וכל יושבי בה, שהם יהיו לשלל בעד פרעון החוב והרבית של דמי אדם וחמס ארץ:
