הֲל֣וֹא פֶ֗תַע יָק֙וּמוּ֙ נֹֽשְׁכֶ֔יךָ וְיִקְצ֖וּ מְזַעְזְעֶ֑יךָ וְהָיִ֥יתָ לִמְשִׁסּ֖וֹת לָֽמוֹ׃

וְיִקְצוּ. כְּמוֹ ׳וְיָקִיצוּ׳.

הֲלָא בִּתְכֵּיף יְקוּמוּן אַנְסָךְ וְיִתְגְלוּן מְזַעְזְעָךְ וּתְהֵי לַעֲדִי לְהוֹן:

הלא פתע. הלא פתאום יקימו הנושכים אותך והמזעזעים אותך יעורו משנתם לבוא עליך הם מלכי פרס ומדי:

והיית. ואתה תהיה להם למשיסה כי ירמסו אותך ברגליהם:

פתע. הוא כמו פתאום:

נושכיך. מל׳ נשיכה וחתוך עם השינים:

ויקצו. מל׳ הקצה והערה מן השינה:

מזעזעיך. ענין רתת ורעדה כמו לזעוה ולבז (יחזקאל כג):

למשסות. ענין רמיסה כמו והיו שוסיך למשסה (ירמיהו ל׳:ט״ז):

למו. להם:

הלא פתע יקומו נושכיך, הלא יקומו לוקחי הנשך והתרבית ויתבעו ממך תשלומי הנשך שחייבת, וגם יקצו מזעזעיך הלא יקיצו משנתם הבעלי חובות שיזעזעו אותך לשלם גם הקרן, וכשלא יהיה לך לשלם והיית למשסות למו, זה הוא המשל, ועתה מפרש המליצה ופתרון המשל: