בְּרֵאשִׁית ט׳ · ח׳

וַאֲמַר יְיָ לְנֹחַ וְלִבְנוֹהִי עִמֵּהּ לְמֵימָר

ויאמר אלהים אל נח ואל בניו. על ידי אביהם וי"א שארבעתם נביאים:

וְטַעַם וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל נֹחַ וְאֶל בָּנָיו אִתּוֹ עַל יְדֵי אֲבִיהֶם, כִּי בָּנָיו לֹא הָיוּ נְבִיאִים, וְלֹא הִגִּיעַ חָם לְמַעֲלַת הַנְּבוּאָה. וְכֵן "וַיֹּאמֶר ה' אֶל אָחָז" (ישעיהו ז י), וְכֵן "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן" (שמות ז ח) כְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ (ת"כ ויקרא א), אֶל מֹשֶׁה אָמַר שֶׁיֹּאמַר לְאַהֲרֹן. וְכֵן פֵּרֵשׁ בַּסּוֹף "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל נֹחַ" (בראשית ט':י"ז):