התחילו ללמודוחתכם. וְאֵימַתְכֶם, כְּמוֹ תִּרְאוּ חֲתַת (איוב ו') וְאַגָּדָה לְשׁוֹן חַיּוּת שֶׁכָּל זְמַן שֶׁתִּינוֹק בֶּן יוֹמוֹ חַי אֵין אַתָּה צָרִיךְ לְשָׁמְרוֹ מִן הָעַכְבָּרִים; עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן מֵת, צָרִיךְ לְשָׁמְרוֹ מִן הָעַכְבָּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם יִהְיֶה, אֵימָתַי יִהְיֶה מוֹרַאֲכֶם עַל הַחַיּוֹת? כָּל זְמַן שֶׁאַתֶּם חַיִּים (שבת קנ"א):
וְדַחֲלַתְכוֹן וְאֵימַתְכוֹן תְּהֵי עַל כָּל חֵוַת אַרְעָא וְעַל כָּל עוֹפָא דִּשְׁמַיָּא בְּכֹל דִּי תַרְחֵישׁ אַרְעָא וּבְכָל נוּנֵי יַמָּא בְּיֶדְכוֹן יְהוֹן מְסִירִין
וחתכם. מפעלי הכפל מגזרת "תראו חתת" (איוב ו כא) כמו חתתכם:
בכל אשר תרמש האדמה. הטעם על האדמה או תהיה האדמה פועלת:
בידכם נתנו. כי בידכם
וי"א כי בי"ת בְכֹל ובְכָל מקום ווי"ן, והקרוב שהוא דבק עם מוראכם:
וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם וגו׳. אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר ״וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם״ וְגוֹ׳ (בראשית א:כח), מִכָּל מָקוֹם הוֹסִיף כָּאן הַמּוֹרָא וְהַחֲתַת, לְפִי שֶׁהִתִּיר לְהָרְגָם וְלֶאֱכֹל מֵהֶם, וְלָמָּה יֵלֵךְ הַשּׁוֹר לַטֶּבַח וְלֹא יִמְחֶה בִּבְעָלָיו, אִם לֹא כִּי יַד ה׳ עָשְׂתָה זֹאת, כִּי הִטִּיל מוֹרָאוֹ שֶׁל הָאָדָם עַל כָּל הַבַּעֲלֵי חַיִּים, אֶל כָּל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ יַטֶּה אוֹתָם. וּלְפִי שֶׁהִתִּיר הֲרִיגַת הַבַּעֲלֵי חַיִּים, סָלְקָא דַעְתָּךְ שֶׁגַּם הֲרִיגַת אָדָם הוּתְּרָה, תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְאַךְ אֶת דִּמְכֶם לְנַפְשֹׁתֵיכֶם״ וְגוֹ׳ (בראשית ט:ה). וּמַה שֶּׁלֹּא הִתִּיר אֲכִילַת בָּשָׂר לְאָדָם, לְפִי שֶׁכָּל עַם הָאָרֶץ אָסוּר לֶאֱכֹל בָּשָׂר, אֲבָל נֹחַ שֶׁעָסַק בַּתּוֹרָה הוּתְּרָה לוֹ. וְהַמְפָרְשִׁים נָתְנוּ טַעַם לַדָּבָר, לְפִי שֶׁכָּל נִבְרָא נִזּוֹן מִמַּה שֶּׁתַּחְתָּיו, כִּי הַדּוֹמֵם הוּא הַפָּחוּת בְּכָל הַנִּמְצָאִים, נִזּוֹן מֵעַצְמוּתוֹ. וְהַצּוֹמֵחַ נִזּוֹן מִן הַדּוֹמֵם, כִּי יְנִיקָתוֹ מִן הָאָרֶץ. וְכָל בַּעַל חַי נִזּוֹן מִן הַצּוֹמֵחַ, וְהָאָדָם מִין הַמְדַבֵּר נִזּוֹן מִן הַבַּעֲלֵי חַיִּים. וְהָנֵי מִלֵּי כְּשֶׁהוּא עוֹסֵק בַּתּוֹרָה וּבִשְׁלֵמוּתוֹ, אֲשֶׁר עָלָיו הוּא נִקְרָא אָדָם, כִּי זוּלַת זֶה הוּא נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמָה, וְלָמָּה יֹאכַל אֶת בֶּן גִּילוֹ, וּמַה שְּׁלֵמוּת נִתּוֹסֵף לְבֶן גִּילוֹ כְּשֶׁיֹּאכְלֶנּוּ? כִּי כָל מָזוֹן מִתְהַפֵּךְ לְטֶבַע הַנִּזּוֹן, וְאָדָם כְּשֶׁיֹּאכַל מִן הַבַּעֲלֵי חַיִּים נִתּוֹסֵף שְׁלֵמוּת אֶל הַחַי לָבוֹא בְּמַדְרֵגוֹת מִין הַמְדַבֵּר, אֲבָל אָדָם הַנִּמְשָׁל לַבְּהֵמָה, מַה יִּתֵּן וּמַה יּוֹסִיף לַנֶּאֱכָל? וּבְדֶרֶךְ זֶה נֶאֱמַר (דברים ז:טז) ״וְאָכַלְתָּ אֶת כָּל הָעַמִּים״, וּכְתִיב (במדבר יד:ט) ״כִּי לַחְמֵנוּ הֵם״, כִּי אַתֶּם קְרוּיִין אָדָם וְלֹא הָאֻמּוֹת.