וַיְבָ֣רֶךְ אֱלֹהִ֔ים אֶת־נֹ֖חַ וְאֶת־בָּנָ֑יו וַיֹּ֧אמֶר לָהֶ֛ם פְּר֥וּ וּרְב֖וּ וּמִלְא֥וּ אֶת־הָאָֽרֶץ׃

לאחר שנח ובניו יצאו מן התיבה אל עולם שנשטף ונחרב במבול, פותח הקדוש ברוך הוא פרק חדש בברכה. הוא מברך את נח ואת בניו במילים שכבר נאמרו לאדם הראשון בבריאת העולם: פרו ורבו ומלאו את הארץ. המשמעות היא שהעולם לא ייחרב עוד אלא יתמלא מחדש בבני אדם וביישוב. נח ובניו הם עתה כמו התחלה שנייה של האנושות כולה, וממנה עתידים לצאת כל יושבי הארץ שלאחר המבול. אונקלוס מתרגם את הברכה בפשטות כדברי פרייה ורבייה, שיפרו ויתרבו וימלאו את הארץ, ובכך נפתח עידן חדש בעולם.