אֶת־קַשְׁתִּ֕י נָתַ֖תִּי בֶּֽעָנָ֑ן וְהָֽיְתָה֙ לְא֣וֹת בְּרִ֔ית בֵּינִ֖י וּבֵ֥ין הָאָֽרֶץ׃

יָת קַשְׁתִּי יְהָבִית בַּעֲנָנָא וּתְהִי לְאָת קְיָם בֵּין מֵימְרִי וּבֵין אַרְעָא

את קשתי. הנה נתתי עתה קשת בענן ואין פירושו כאשר אמר הגאון כי בתחלה היתה:

אֶת קַשְׁתִּי נָתַתִּי בֶּעָנָן. סִדַּרְתִּי שֶׁיִּהְיֶה בַּטֶּבַע.

וְהָיְתָה לְאוֹת בְּרִית. בִּהְיוֹת הַקֶּשֶׁת כְּפוּלָה, כִּי אָמְנָם נִלְאוּ חַכְמֵי הַמֶּחְקָר לָתֵת טַעַם לְסֵדֶר צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת הַשֵּׁנִית אֲשֶׁר הוּא עַל הֵפֶךְ סֵדֶר צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת הָרִאשׁוֹנָה הַמֻּרְגֶּלֶת, וְהִיא תִּהְיֶה אוֹת לְצַדִּיקֵי הַדּוֹר שֶׁדּוֹרָם חַיָּב, כְּאָמְרָם (כתובות עז:): "כְּלוּם נִרְאֲתָה הַקֶּשֶׁת בְּיָמֶיךָ?", וְיִתְפַּלְּלוּ וְיוֹכִיחוּ וִילַמְּדוּ דַּעַת אֶת הָעָם:

את קשתי אות גדול הוא שהרי הוא דמותי כביכול כדכתיב כמראה הקשת כן מראה דמות כבוד ה'. ואם דעתי להשחית כשהגשמים מרובים אין אני מראה לכם דמות כבודי שאין דרך למלך לבא בין עבדיו כשהם נזופין ממנו. ד״‎א מה נשתנית קשת שתנתן לעולם יותר משאר אותות אלא לפי שהקשת מראה אש מראה מים מראה אדום מראה ירוק ואעפ״‎י שמראה מים בצד מראה אש אינן מכבין את האש כך הקשת אות שלא יציפו הגשמים עוד העולם. ד״‎א כשהקשת נראה הפגימה בצד מטה זה דרך שלום שדורכי קשת כשמבקשין לירות הם מכוונים היתר נגד פניהם והקשת כנגד האויבים והקשת הזאת היתר כנגדנו.