וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים זֹ֤את אֽוֹת־הַבְּרִית֙ אֲשֶׁר־אֲנִ֣י נֹתֵ֗ן בֵּינִי֙ וּבֵ֣ינֵיכֶ֔ם וּבֵ֛ין כׇּל־נֶ֥פֶשׁ חַיָּ֖ה אֲשֶׁ֣ר אִתְּכֶ֑ם לְדֹרֹ֖ת עוֹלָֽם׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
לדרת עולם. נִכְתַּב חָסֵר, שֶׁיֵּשׁ דּוֹרוֹת שֶׁלֹּא הֻצְרְכוּ לְאוֹת לְפִי שֶׁצַּדִּיקִים גְּמוּרִים הָיוּ, כְּמוֹ דּוֹרוֹ שֶׁל חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה וְדוֹרוֹ שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי (ב"ר):
וַאֲמַר יְיָ דָּא אָת קְיָם דִּי אֲנָא יָהֵב בֵּין מֵימְרִי וּבֵינֵכוֹן וּבֵין כָּל נַפְשָׁא חַיְתָא דִּי עִמְּכוֹן לְדָרֵי עַלְמָא
אות. זכר ונקבה:
זֹאת אוֹת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן הַמַּשְׁמָע מִן הָאוֹת הַזֶּה שֶׁלֹּא הָיָה קֶשֶׁת בֶּעָנָן מִמַּעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, וְעַתָּה בָּרָא ה' חֲדָשָׁה לַעֲשׂוֹת קֶשֶׁת בַּשָּׁמַיִם בְּיוֹם עָנָן. וְאָמְרוּ בְּטַעַם הָאוֹת הַזֶּה, כִּי הַקֶּשֶׁת לֹא עֲשָׂאוֹ שֶׁיִּהְיוּ רַגְלָיו לְמַעְלָה, שֶׁיֵּרָאֶה כְּאִלּוּ מִן הַשָּׁמַיִם מוֹרִים בּוֹ וְיִשְׁלַח חֶצְיוֹ וִיפִיצֵם בָּאָרֶץ (תהלים יח טו), אֲבָל עֲשָׂאוֹ בְּהֶפֶךְ מִזֶּה, לְהַרְאוֹת שֶׁלֹּא יוֹרוּ בּוֹ מִן הַשָּׁמַיִם. וְכֵן דֶּרֶךְ הַנִּלְחָמִים לַהֲפֹךְ אוֹתוֹ בְּיָדָם כָּכָה כַּאֲשֶׁר יִקְרְאוּ לְשָׁלוֹם לְמִי שֶׁכְּנֶגְדָּם. וְעוֹד שֶׁאֵין לַקֶּשֶׁת יֶתֶר לְכוֹנֵן חִצִּים עָלָיו. וַאֲנַחְנוּ עַל כָּרְחֵנוּ נַאֲמִין לְדִבְרֵי הַיְּוָנִים, שֶׁמִּלַּהַט הַשֶּׁמֶשׁ בַּאֲוִיר הַלַּח יִהְיֶה הַקֶּשֶׁת בַּתּוֹלָדָה, כִּי בִּכְלִי מַיִם לִפְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ יֵרָאֶה כְּמַרְאֵה הַקֶּשֶׁת. וְכַאֲשֶׁר נִסְתַּכֵּל עוֹד בִּלְשׁוֹן הַכָּתוּב נָבִין כֵּן, כִּי אָמַר "אֶת קַשְׁתִּי נָתַתִּי בֶּעָנָן" וְלֹא אָמַר "אֲנִי נוֹתֵן בֶּעָנָן" כַּאֲשֶׁר אָמַר "זֹאת אוֹת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֲנִי נוֹתֵן". וּמִלַּת קַשְׁתִּי מוֹרָה שֶׁהָיְתָה לוֹ הַקֶּשֶׁת תְּחִלָּה. וְלָכֵן נְפָרֵשׁ הַכָּתוּב, הַקֶּשֶׁת אֲשֶׁר נָתַתִּי בֶּעָנָן מִיּוֹם הַבְּרִיאָה תִּהְיֶה מִן הַיּוֹם הַזֶּה וָהָלְאָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁאַרְאֶנָּה אַזְכִּיר כִּי בְּרִית שָׁלוֹם בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם. וְאִם תְּבַקֵּשׁ מָה טַעַם בַּקֶּשֶׁת לִהְיוֹת אוֹת, הִנֵּה הוּא כְּטַעַם "עֵד הַגַּל הַזֶּה וְעֵדָה הַמַּצֵּבָה" (בראשית ל"א:נ"ב), וְכֵן "כִּי אֶת שֶׁבַע כְּבָשֹׂת תִּקַּח מִיָּדִי בַּעֲבוּר תִּהְיֶה לִּי לְעֵדָה" (בראשית כ"א:ל'), כִּי כָל הַדָּבָר הַנִּרְאֶה שֶׁיּוּשַׁם לִפְנֵי שְׁנַיִם לְהַזְכִּירָם עִנְיָן נָדוּר בֵּינֵיהֶם יִקָּרֵא אוֹת, וְכָל הַסְכָּמָה - בְּרִית. וְכֵן בַּמִּילָה אָמַר "וְהָיָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם" (בראשית י"ז:י"א) בַּעֲבוּר הַהַסְכָּמָה שֶׁיִּמּוֹלוּ כָּל זֶרַע אַבְרָהָם לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד. וְעוֹד כִּי כַּאֲשֶׁר תֵּרָאֶה בַּהִפּוּךְ הַנִּזְכָּר יִהְיֶה זֵכֶר לְשָׁלוֹם כַּאֲשֶׁר כָּתַבְנוּ. וּבֵין שֶׁתִּהְיֶה הַקֶּשֶׁת עַתָּה בֵּין שֶׁהָיְתָה מֵעוֹלָם בַּטֶּבַע, הַטַּעַם בָּאוֹת שֶׁבָּהּ אֶחָד הוּא. אֲבָל יֵשׁ לְרַבּוֹתֵינוּ בַּפָּרָשָׁה הַזֹּאת סוֹד נֶעֱלָם, אָמְרוּ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה ל"ה:ג'), "אֶת קַשְׁתִּי נָתַתִּי בֶּעָנָן", קַשּׁוֹתִי, דָּבָר שֶׁהוּא מוֹקֵשׁ לִי. אֶפְשָׁר כֵּן, אֶלָּא קָשִׁין דְּפִרְיָא. "וְהָיָה בְּעַנְנִי עָנָן", רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם ר' יְהוּדָה בֵּר' סִימוֹן אוֹמֵר, מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁבְּיָדוֹ סֹלֶת רוֹתֵחַ וּבִקֵּשׁ לִתְּנוֹ עַל בְּנוֹ, וּנְתָנוֹ עַל עַבְדּוֹ. וְשָׁם עוֹד, "וְהָיְתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם בֵּין אֱלֹהִים", זוֹ מִדַּת הַדִּין שֶׁל מַעְלָה, "וּבֵין כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה בְּכָל בָּשָׂר אֲשֶׁר עַל הָאָרֶץ", זוֹ מִדַּת הַדִּין שֶׁל מַטָּה, מִדַּת הַדִּין שֶׁל מַעְלָה קָשָׁה, וּמִדַּת הַדִּין שֶׁל מַטָּה רָפָה. וּכְבָר יָדַעְתָּ מַאֲמָרָם (חגיגה טז) בַּמִּסְתַּכֵּל בַּקֶּשֶׁת, כָּל שֶׁלֹּא חָס עַל כְּבוֹד קוֹנוֹ רָאוּי לוֹ שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם. וְאִם זָכִיתָ לְהָבִין דִּבְרֵיהֶם תֵּדַע כִּי פֵּרוּשׁ הַכָּתוּב כֵּן, אֶת קַשְׁתִּי שֶׁהִיא מִדַּת הַדִּין הַנְּתוּנָה בֶּעָנָן בְּעֵת הַדִּין תִּהְיֶה לְאוֹת בְּרִית:
וְהָיָה בְּעַנְנִי עָנָן עַל הָאָרֶץ שֶׁלֹּא יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיהָ מֵחַטֹּאות יוֹשְׁבֶיהָ, וְנִרְאֲתָה מִדַּת הַדִּין שֶׁלִּי בֶּעָנָן, וְאֶזְכֹּר אֶת הַבְּרִית בְּזֵכֶר הָרַחֲמִים, וְאֶחְמֹל עַל הַטַּף אֲשֶׁר בָּאָרֶץ. וְהִנֵּה הָאוֹת הַזֶּה וְהַבְּרִית הוּא אוֹת הַמִּילָה וְהַבְּרִית שֶׁבָּהּ, וּלְשׁוֹן הַמִּקְרָאוֹת נָאוֹת מְאֹד לָעִנְיָן. וְהִנֵּה פֵּרְשׁוּ בֵּין אֱלֹהִים מִדַּת הַדִּין שֶׁל מַעְלָה, שֶׁהִיא הַגְּבוּרָה, וַאֲשֶׁר עַל הָאָרֶץ מִדַּת הַדִּין שֶׁל מַטָּה, שֶׁהִיא מִדָּה נוֹחָה מַנְהֶגֶת הָאָרֶץ עִם הָרַחֲמִים, כִּי לֹא אָמַר אֲשֶׁר בָּאָרֶץ רַק "אֲשֶׁר עַל הָאָרֶץ", וּכְבָר רָמַזְתִּי (רמב"ן על בראשית ו':י"ג) סוֹדָם בְּשֵׁם הָאָרֶץ. וְרַשִׁ"י כָּתַב (רש"י על בראשית ט':ט"ז) בֵּין מִדַּת הַדִּין שֶׁל מַעְלָה וּבֵינֵיכֶם. אֲבָל רַבּוֹתֵינוּ לֹא לְכָךְ נִתְכַּוְּנוּ:
