בְּרֵאשִׁית ח׳ · כ״ב

עֹ֖ד כׇּל־יְמֵ֣י הָאָ֑רֶץ זֶ֡רַע וְ֠קָצִ֠יר וְקֹ֨ר וָחֹ֜ם וְקַ֧יִץ וָחֹ֛רֶף וְי֥וֹם וָלַ֖יְלָה לֹ֥א יִשְׁבֹּֽתוּ׃

במילים פשוטות

כל ימי הארץ לא ישבתו זרע וקציר, קור וחום, קיץ וחורף, ויום ולילה. רש״י מונה שש עתות אלו כשישה פרקים של שני חודשים כל אחד, ומפרט את חלוקתם לפי חודשי השנה, ומבאר ש״קור״ קשה מ״חורף״ וש״קיץ״ הוא זמן לקיטת התאנים. אבן עזרא מבאר שהכתוב חילק את השנה תחילה לשניים ואחר כך לארבעה, כנגד ארבע התקופות שבשנה, ושהיום והלילה מתחלקים כשמה שחסר באחד נוסף בשני. ספורנו מוסיף שהעתים הללו לא יפסיקו מלהתקיים באופן שנקבע לאחר המבול. אונקלוס מתרגם ״לא יבטלון״, כלומר לא יחדלו. הפסוק חותם את הבטחת קיום סדרי הטבע לעולם.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא, ספורנו · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

עוד כל ימי הארץ וגו' לא ישבתו. ו' עִתִּים הַלָּלוּ שְׁנֵי חֳדָשִׁים לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ חֲצִי תִשְׁרֵי וּמַרְחֶשְׁוָן וַחֲצִי כִסְלֵו זֶרַע, חֲצִי כִסְלֵו וְטֵבֵת וַחֲצִי שְׁבָט קֹר (חֹרֶף) (ב"מ ק"ו):

קור. קָשֶׁה מֵחֹרֶף:

חרף. עֵת זֶרַע שְׂעוֹרִים וְקִטְנִית הַחֲרִיפִין לְהִתְבַּשֵּׁל מַהֵר, וְהוּא חֲצִי שְׁבָט וַאֲדָר וַחֲצִי נִיסָן:

קציר. חֲצִי נִיסָן וְאִיָּר וַחֲצִי סִיוָן:

קיץ. חֲצִי סִיוָן תַּמּוּז וַחֲצִי אָב, הוּא זְמַן לְקִיטַת תְּאֵנִים וּזְמַן שֶׁמְּיַבְּשִׁים אוֹתָן בַּשָּׂדוֹת, וּשְׁמוֹ קַיִץ, כְּמוֹ הַלֶּחֶם וְהַקַּיִץ לֶאֱכוֹל הַנְּעָרִים (ש"ב ט"ז):

חום. הוּא סוֹף יְמוֹת הַחַמָּה, חֲצִי אָב וֶאֱלוּל וַחֲצִי תִשְׁרֵי, שֶׁהָעוֹלָם חַם בְּיוֹתֵר; כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ בְּמַסֶּכֶת יוֹמָא שִׁלְהֵי קַיְיטָא קָשֵׁי מִקַּיְיטָא:

ויום ולילה לא ישבתו. מִכְּלָל שֶׁשָּׁבְתוּ כָּל יְמוֹת הַמַּבּוּל, שֶׁלֹּא שִׁמְּשׁוּ הַמַּזָּלוֹת, וְלֹא נִכַּר בֵּין יוֹם וּבֵין לַיְלָה (ב"ר פכ"ה ופ' ל"ד):

לא ישבתו. לֹא יִפְסְקוּ כָּל אֵלֶה מִלְּהִתְנַהֵג כְּסִדְרָן:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

עוֹד כָּל יוֹמֵי אַרְעָא זְרוֹעָא וַחֲצָדָא וְקוֹרָא וְחוֹמָא וְקַיְטָא וְסִתְוָא וִימָם וְלֵילְיָא לָא יִבְטְּלוּן

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

עוד כל ימי הארץ. לאות כי יש לה קץ קצוב ומה נכבד דרש "סביב שמונה עשר אלף" רק לא ידענו אחד מיני אלף:

זרע וקציר. חלק השנה לשנים ואח"כ לארבעה: קור. כנגד החום: וקיץ. כנגד החורף והם כנגד ד' תקופות בשנה, וכולם יום ולילה יחלקו כי מה שחסר מזה נוסף בזה ואחר כן ישוב העודף ויחסר, ויוסיף על החסר עד היותם בשוה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

עוֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ. לֹא יִשְׁבֹּתוּ מִלְּהַתְמִיד עַל אוֹתוֹ הָאֹפֶן בִּלְתִּי טִבְעִי שֶׁהִגְבַּלְתִּי לָהֶם אַחַר הַמַּבּוּל. וְזֶה שֶׁיֵּלֵךְ הַשֶּׁמֶשׁ עַל גַּלְגַּל נוֹטֶה מִקַּו מַשְׁוֶה הַיּוֹם, וּבִנְטִיָּתוֹ תִּהְיֶה סִבַּת הִשְׁתַּנּוּת כָּל אֵלֶּה הַזְּמַנִּים, כִּי קֹדֶם הַמַּבּוּל הָיָה מַהֲלַךְ הַשֶּׁמֶשׁ תָּמִיד בְּקַו מַשְׁוֶה הַיּוֹם, וּבָזֶה הָיָה אָז תָּמִיד עֵת הָאָבִיב, וּבוֹ הָיָה תִּקּוּן כְּלָלִי לַיְסוֹדוֹת וְלַצְּמָחִים וּלְבַעֲלֵי חַיִּים וּלְאֹרֶךְ יְמֵיהֶם. וְאָמַר שֶׁיִּהְיֶה זֶה כָּל יְמֵי הָאָרֶץ עַד אֲשֶׁר יְתַקֵּן הָאֵל יִתְבָּרַךְ אֶת הַקִּלְקוּל שֶׁנַּעֲשָׂה בָּהּ בַּמַּבּוּל, כְּאָמְרוֹ (ישעיהו סו:כב) "הָאָרֶץ הַחֲדָשָׁה אֲשֶׁר אֲנִי עוֹשֶׂה", כִּי אָז יָשִׁיב מַהֲלַךְ הַשֶּׁמֶשׁ אֶל קַו מַשְׁוֶה הַיּוֹם כְּמֵאָז, וְיִהְיֶה תִּקּוּן כְּלָלִי לַיְסוֹדוֹת וְלַצְּמָחִים וּלְבַעֲלֵי חַיִּים וּלְאֹרֶךְ יְמֵיהֶם כְּמוֹ שֶׁהָיָה קֹדֶם הַמַּבּוּל, כְּאָמְרוֹ "כִּי הַנַּעַר בֶּן מֵאָה שָׁנָה יָמוּת וְהַחוֹטֵא בֶּן מֵאָה שָׁנָה יְקֻלָּל", וְזֶה רָצָה בְּאָמְרוֹ (תהלים סה:ט) "מוֹצָאֵי בֹקֶר וָעֶרֶב תַּרְנִין".

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

עד כל ימי הארץ ברית אינה כרותה אלא עד שמים כעשן נמלחו והארץ כבגד תבלה.

זרע וקציר וקר וחם פרש״‎י חצי כסלו טבת וחצי שבט חורף וכו׳‎ בב״‎מ. חז״‎ק דאמרינן בב״‎מ פרק המקבל חצי תשרי מרחשון וחצי כסלו זרע, חצי כסלו טבת וחצי שבט חורף, חצי שבט אדר וחצי ניסן קור חצי ניסן אייר וחצי סיון קציר חצי סיון תמוז וחצי אב קיץ חצי אב אלול וחצי תשרי חום.

[לא ישבתו לא יפסיקו].

מקור: ספריא · נחלת הכלל