התחילו ללמודכי לימים עוד שבעה. אֵלּוּ ז' יְמֵי אֶבְלוֹ שֶׁל מְתוּשֶׁלַח הַצַּדִּיק שֶׁחָס הַקָּבָּ"ה עַל כְּבוֹדוֹ וְעִכֵּב אֶת הַפֻּרְעָנוּת. צֵא וַחֲשֹׁב שְׁנוֹתָיו שֶׁל מְתוּשֶׁלַח וְתִמְצָא שֶׁהֵם כָּלִים בִּשְנַת ת"ר שָׁנָה לְחַיֵּי נֹחַ (סנה' ק"ח):
כי לימים עוד. מַהוּ עוֹד? זְמַן אַחַר זְמַן זֶה נוֹסָף עַל ק"כ שָׁנָה:
ארבעים יום. כְּנֶגֶד יְצִירַת הַוָּלָד, שֶׁקִּלְקְלוּ לְהַטְרִיחַ לְיוֹצְרָם לָצוּר צוּרַת מַמְזֵרִים:
אֲרֵי לִזְמַן יוֹמִין עוֹד שַׁבְעָא אֲנָא מָחֵת מִטְרָא עַל אַרְעָא אַרְבְּעִין יְמָמִין וְאַרְבְּעִין לֵילָוָן וְאֶמְחֵי יָת כָּל יְקוּמָא דִּי עַבְדֵת מֵעַל אַפֵּי אַרְעָא
כי לימים עוד שבעה. כי ביום השביעי ימטיר עד סוף ארבעים יום, הנה זה היה בעשור לחדש השני ובסוף המ"ם יום מהתחלה ישוב האמצעי אל הנכח והוא סוד,
ומלת היקום, לא מצאנוה כי אם בפרשה הזאת ושרשו מהפעלים שהפ"א שלהם איננו שלם על משקל כרוב וי"א שהוא מהפעלים נחי העין והוא הפוך "כמו ריבה ד' את יריבי" (תהלים לה א) ומלת יקום כלל לכל חי שהוא על האדמה:
ארבעים יום וארבעים לילה נגד מכת ארבעים. ד״א על שעברו ישראל תורה שנתנה למשה לארבעים יום.