בְּרֵאשִׁית נ׳ · ט׳

וַיַּ֣עַל עִמּ֔וֹ גַּם־רֶ֖כֶב גַּם־פָּרָשִׁ֑ים וַיְהִ֥י הַֽמַּחֲנֶ֖ה כָּבֵ֥ד מְאֹֽד׃

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

עם השיירה עלו גם מרכבות וגם פרשים, והמחנה כולו היה כבד וגדול מאוד. אבן עזרא מבאר שהמילה ״רכב״ עניינה מרכבות, ואילו ״פרשים״ הם רוכבי הסוסים הידועים. הרשב״ם מוסיף הבחנה דקדוקית ומסביר שהפועל כאן הוא בלשון מפעיל, כלומר יוסף הוא שהעלה עמו את הרכב והפרשים, כדרך שאומרים ״ויעל עולות״. תיאור המחנה הכבד מדגיש עד כמה גדולה ומכובדת היתה ההלוויה: לא רק אנשים ברגל אלא גם מרכבות מלכותיות ופרשים חמושים ליוו את יעקב בדרכו האחרונה. כל אלה מבטאים את גודל הכבוד שנעשׂה לו, וגם את מעמדו הרם של יוסף שבזכותו יצאה שיירה כה מפוארת.

מבוסס על אבן עזרא, רשב״ם · נכתב ונערך במקור