בְּרֵאשִׁית נ׳ · ו׳

וַיֹּ֖אמֶר פַּרְעֹ֑ה עֲלֵ֛ה וּקְבֹ֥ר אֶת־אָבִ֖יךָ כַּאֲשֶׁ֥ר הִשְׁבִּיעֶֽךָ׃

במילים פשוטות

פרעה נענה לבקשה ומרשה ליוסף לעלות ולקבור את אביו כפי שהשביעו. רש״י מדייק בדברי פרעה ״כאשר השביעך״ ולומד מהם רמז: אלמלא השבועה לא היה פרעה מניח ליוסף לעזוב את מצרים, אך הוא ירא לומר לו לעבור על השבועה. פרעה חשש שאם יבקש מיוסף להפר את שבועתו לאביו, יוכל יוסף מצדו לומר שאם כך יפר גם הוא את השבועה שנשבע לפרעה, ובכך יגלה סוד שהיה כמוס. הכתוב מלמד כמה גדול היה כוחו של יוסף בעיני פרעה, ועד כמה הסכים המלך בסופו של דבר לכבד את בקשתו לקבור את יעקב בארץ אבותיו.
מבוסס על רש״י · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

כאשר השביעך. וְאִם לֹא בִּשְׁבִיל הַשְּׁבוּעָה לֹא הָיִיתִי מַנִּיחֲךָ, אֲבָל יָרֵא לוֹמַר עֲבֹר עַל הַשְּׁבוּעָה שֶׁלֹּא יֹאמַר אִם כֵּן אֶעֱבֹר עַל הַשְּׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּעְתִי לְךָ, שֶׁלֹּא אֲגַלֶּה עַל לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ שֶׁאֲנִי מַכִּיר עוֹדֵף עַל ע' לָשׁוֹן, וְאַתָּה אֵינְךָ מַכִּיר בּוֹ, כִּדְאִיתָא בְּמַסֶּכֶת סוֹטָה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וַאֲמַר פַּרְעֹה סַק וּקְבוֹר יָת אֲבוּךְ כְּמָא דְקַיֵּים עֲלָךְ

מקור: ספריא · נחלת הכלל