בְּרֵאשִׁית נ׳ · י״ט

כי התחת אלהים אני. שֶׁמָּא בִּמְקוֹמוֹ אֲנִי? בִּתְמִיהָ, אִם הָיִיתִי רוֹצֶה לְהָרַע לָכֶם, כְּלוּם אֲנִי יָכוֹל? וַהֲלֹא אַתֶּם כֻּלְּכֶם חֲשַׁבְתֶּם עָלַי רָעָה, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חֲשָׁבָהּ לְטוֹבָה וְהֵיאַךְ אֲנִי לְבַדִּי יָכוֹל לְהָרַע לָכֶם?

וַאֲמַר לְהוֹן יוֹסֵף לָא תִדַחֲלוּן אֲרֵי דַחֲלָא דַּיְיָ אֲנָא

ויאמר הגאון כי התחת אלהים אני, כאילו אני במקום אלהים שנפלתם לפני ותאמרו אנחנו עבדיך:

הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנִי. הַאָמְנָם אֲנִי דַּיָּן תַּחְתָּיו שֶׁאָדוּן אַחַר גְּזֵרוֹתָיו וְאַעֲנִישׁ מִי שֶׁהָיָה שָׁלִיחַ מֵאִתּוֹ לַעֲשׂוֹתָם כְּמוֹ בֵּית דִּין הַמְבַטֵּל דִּבְרֵי בֵּית דִּין חֲבֵרוֹ (עדיות א:ה). כִּי אָמְנָם הֱיִיתֶם שְׁלוּחָיו בָּזֶה בְּלִי סָפֵק כְּעִנְיָן "לֹא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי הָאֱלֹהִים" (בראשית מה:ח).

כִּי הֲתַחַת אֱלֹהִים וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, אִם אַתֶּם חַיָּבִים עֹנֶשׁ עַל הַדָּבָר, אֱלֹהִים שׁוֹפֵט וְלֹא אֶקֹּם וְלֹא אֶטֹּר. וְטַעַם שֶׁלֹּא מָחַל לָהֶם, אֶפְשָׁר לְצַד שֶׁבְּנֵי נֹחַ אֵין הַדָּבָר תָּלוּי בִּמְחִילָתָם כִּי יֶחֱטָא אָדָם לַחֲבֵרוֹ, כְּמוֹ שֶׁתֹּאמַר גְּזָלוֹ וּמָחַל הַנִּגְזָל אֵינוֹ פָּטוּר הַגַּזְלָן מִמִּיתָה, אוֹ אֲפִלּוּ יִשְׂרָאֵל אִם גָּנַב יִשְׂרָאֵל וּמְכָרוֹ אֵין בְּיַד הַנִּגְנָב לְפָטְרוֹ לַגַּנָּב מִמָּוֶת. וְאָמַר עוֹד לָהֶם כִּי יֵשׁ לָדוּן לָהֶם מִשְׁפַּט זְכוּת.