וַיֵּלְכוּ֙ גַּם־אֶחָ֔יו וַֽיִּפְּל֖וּ לְפָנָ֑יו וַיֹּ֣אמְר֔וּ הִנֶּ֥נּֽוּ לְךָ֖ לַעֲבָדִֽים׃

האחים אינם מסתפקים בשליחת המסר, אלא הולכים בעצמם אל יוסף, נופלים לפניו ואומרים ״הננו לך לעבדים״. רש״י מבאר שההליכה הזאת באה בנוסף על השליחות: לאחר ששלחו את דבריהם דרך שליחים, באו האחים גם בגופם להשתחוות לפניו ולהצהיר על נכונותם להיות עבדיו. החזקוני מוסיף באותו כיוון שהאחים הלכו אל יוסף אחרי שליחיהם, כלומר תחילה נשלח המסר ואחר כך באו הם עצמם. נפילתם לפני יוסף מזכירה את חלומותיו מנעוריו, שבהם השתחוו לו אחיו, ומדגישה את שפלות רוחם ואת נכונותם לקבל עליהם כל דין, ובלבד שיסלח להם ולא ינקום בהם.