וַיִּשְׂא֨וּ אֹת֤וֹ בָנָיו֙ אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן וַיִּקְבְּר֣וּ אֹת֔וֹ בִּמְעָרַ֖ת שְׂדֵ֣ה הַמַּכְפֵּלָ֑ה אֲשֶׁ֣ר קָנָה֩ אַבְרָהָ֨ם אֶת־הַשָּׂדֶ֜ה לַאֲחֻזַּת־קֶ֗בֶר מֵאֵ֛ת עֶפְרֹ֥ן הַחִתִּ֖י עַל־פְּנֵ֥י מַמְרֵֽא׃

וישאו אתו בניו. וְלֹא בְנֵי בָנָיו, שֶׁכָּךְ צִוָּם, אַל יִשְׂאוּ מִטָּתִי לֹא אִישׁ מִצְרִי וְלֹא אֶחָד מִבְּנֵיכֶם, שֶׁהֵם מִבְּנוֹת כְּנַעַן, אֶלָּא אַתֶּם, וְקָבַע לָהֶם מָקוֹם ג' לַמִּזְרָח, וְכֵן לְד' רוּחוֹת, וּכְסִדְרָן לְמַסַּע מַחֲנֶה שֶׁל דְּגָלִים נִקְבְעוּ כָאן; לֵוִי לֹא יִשָּׂא, שֶׁהוּא עָתִיד לָשֵׂאת אֶת הָאָרוֹן, וְיוֹסֵף לֹא יִשָּׂא, לְפִי שֶׁהוּא מֶלֶךְ, מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם יִהְיוּ תַחְתֵּיהֶם, וְזֶהוּ אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת - בְּאוֹת שֶׁמָּסַר לָהֶם אֲבִיהֶם לִשָּׂא מִטָּתוֹ:

וּנְטָלוּ יָתֵהּ בְּנוֹהִי לְאַרְעָא דִכְנַעַן וּקְבָרוּ יָתֵהּ בִּמְעָרַת חֲקַל כָּפֶלְתָּא דִי זְבַן אַבְרָהָם יָת חַקְלָא לְאַחֲסָנַת קְבוּרָא מִן עֶפְרֹן חִתָּאָה עַל אַפֵּי מַמְרֵא

וישאו אתו בניו פרש״‎י ולא בני בניו מפני שהם מבנות כנען. חז״‎ק הא אמרינן בפסחים מה בת איש כנעני דגבי יהודה אילימא כנעני ממש אפשר בא אברהם והזהיר את אליעזר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני ובא יצחק והזהיר את יעקב ובא יהודה ולקח אלא מאי כנעני תגרא. וא״‎ת אליבא דמ״‎ד גבי ויקומו כל בניו וכל בנותיו לנחמו אחיות תאומות נולדו עם כל שבט ושבט ונשאום אמאי לא נשאוהו בני בניו, וי״‎ל התיומות מתו בלי בנים והשבטים נשאו להם כנעניות וילדו להם בנים. וא״‎ת אמאי לא נשאוהו בני שמעון שהרי מדינה קאתי כדכתיב יכין וצוחר ושאול בן הכנענית ואמרינן זו דינה שנבעלה לכנעני אלא י״‎ל שלא היה רוצה להטיל קנאה ביניהם שישאוהו בני שמעון ולא בני שאר השבטים. אבל מאפרים ומנשה שנשאוהו אין שם קנאה שהרי בני מלך היו ועוד סמכם להיותם שבטים. ועוד פרש״‎י לוי לא ישא וכו׳‎ ואין להקשות איך נשא משה ארונו של יוסף, שהרי הוא נשא את עצמו כדכתיב נוהג כצאן יוסף ולא שמשה נשאו.