בְּרֵאשִׁית מ״ט · ל״ב

זְבִינֵי חַקְלָא וּמְעַרְתָּא דִי בֵהּ מִן בְּנֵי חִתָּאָהּ

מאת בני חת אע״‎פ שאמר כבר מאת עפרון החתי חזר ואמר מבני חת לפי שלא היה עפרון חי באותו הזמן ובשביל שלא היה יוסף בעת המכירה פי׳‎ לו כל הענין מה יאמר אל היורשים אם ימאנו.

מִקְנֵה הַשָּׂדֶה וְגוֹ׳. אַחַר שֶׁרָמַז לָהֶם הַקְנָאַת זְכוּת הַמְּעָרָה לוֹ לְבַדּוֹ, חָזַר עַל פְּרָט אֶחָד שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּעִרְעוּר עַל הַמְּעָרָה, וְהֵם בְּנֵי חֵת שֶׁיְּכוֹלִין לְעַרְעֵר מִדִּינָא דְּבַר מִצְרָא וְיוֹצִיאֶנָּה מִיָּדָם.

וַהֲגַם שֶׁכְּפִי הַדִּין אֵין דִּין הַמֶּצֶר בְּלוֹקֵחַ מִן הַגּוֹי, זֶה דַּוְקָא אִם הַמְעַרְעֵר יִשְׂרָאֵל, וְהַטַּעַם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בַּשַּׁ״ס (בבא מציעא קח:) דְּאָמַר לֵיהּ: אַרְיָא אַבְרַחִי לָךְ מִמֶּצְרָךְ, אֲבָל בַּמְּצִיאוּת שֶׁלְּפָנֵינוּ אֵין טַעַם זֶה צוֹדֵק, וְהַגּוֹיִם יִטְעֲנוּ דִּין הַמֶּצֶר לְהוֹצִיא מִיַּד בְּנֵי יַעֲקֹב.

וּלְעֵרֶךְ טַעֲנַת מֶצֶר לֹא יַסְפִּיק מַה שֶׁקָּבַר אַבְרָהָם וְשָׂרָה וְיִצְחָק וְרִבְקָה וְכוּ׳, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב רַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק י״ג מֵהִלְכוֹת שְׁכֵנִים שֶׁבֵּין בָּנָה בֵּין חָפַר וְקִלְקֵל הֲרֵי הוּא כְּשָׁלִיחַ, וּמְנַכֶּה לוֹ אִם קִלְקֵל.

לָזֶה אָמַר מִקְנֵה הַשָּׂדֶה מֵאֵת בְּנֵי חֵת, בְּאֹפֶן שֶׁאֵין לָהֶם דִּין בַּר מִצְרָא, וְעַיֵּין מַה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפָרָשַׁת חַיֵּי שָׂרָה (בראשית כג:ט).

וְטַעַם שֶׁלֹּא סִדֵּר הַכָּתוּב פְּרָט זֶה סָמוּךְ לַקְּנִיָּה מֵעֶפְרוֹן, כִּי אֵין קְנִיָּתוֹ מִבְּנֵי חֵת בְּגֶדֶר וְשִׁעוּר קְנִיָּתוֹ מֵעֶפְרוֹן, כִּי עֶפְרוֹן הוּא בְּעָלִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁקָּנָה מִיָּדוֹ אַבְרָהָם, וּבְנֵי חֵת אֵינָן אֶלָּא כַּת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מֵחוּשׁ עִרְעוּר מִדִּין בַּר מֵצְרָא, לָזֶה בָּא דִבְרֵיהֶם בָּאַחֲרוֹנָה.