בְּרֵאשִׁית מ״ט · כ״ו

ברכת אביך גברו וגו'. הַבְּרָכוֹת שֶׁבֵּרְכַנִי הַקָּבָּ"ה גָּבְרוּ וְהָלְכוּ עַל הַבְּרָכוֹת שֶׁבֵּרַךְ אֶת הוֹרַי:

עד תאות גבעת עולם. לְפִי שֶׁהַבְּרָכוֹת שֶׁלִּי גָּבְרוּ עַד סוֹף גְּבוּלֵי גִּבְעוֹת עוֹלָם, שֶׁנָּתַן לִי בְּרָכָה פְרוּצָה בְּלִי מְצָרִים, מַגַּעַת עַד אַרְבַּע קְצוֹת הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְגוֹ', מַה שֶּׁלֹּא אָמַר לְאַבְרָהָם אָבִינוּ וּלְיִצְחָק; לְאַבְרָהָם אָמַר שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה צָפוֹנָה וְגוֹ' כִּי אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה לְךָ אֶתְּנֶנָּה, וְלֹא הֶרְאָהוּ אֶלָּא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בִּלְבָד; לְיִצְחָק אָמַר לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל וַהֲקִמֹתִי אֶת הַשְּׁבֻעָה וְגוֹ', וְזֶהוּ שֶׁאָמַר יְשַׁעְיָה (ישעיהו נ"ח) וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ, וְלֹא אָמַר נַחֲלַת אַבְרָהָם:

הורי. לְשׁוֹן הֵרָיוֹן, שֶׁהוֹרוּנִי בִּמְעֵי אִמִּי, כְּמוֹ הֹרָה גָבֶר (איוב ג'):

עד תאות. עַד קְצוֹת, כְּמוֹ וְהִתְאַוִּיתֶם לָכֶם לִגְבוּל קֵדְמָה (במדבר ל"ד), תְּתָאוּ לְבֹא חֲמָת (שם):

תאות. אשׁמו"לץ בְּלַעַז, כָּךְ חִבְּרוֹ מְנַחֵם בֶּן סָרוּק. וְאֻנְקְלוֹס תִּרְגֵּם תַּאֲוַת עוֹלָם לְשׁוֹן תַּאֲוָה וְחֶמְדָה, וְגִבְעוֹת לְשׁוֹן מְצֻקֵי אֶרֶץ שֶׁחִמְּדַתָּן אִמּוֹ וְהִזְקִיקַתּוּ לְקַבְּלָם:

תהיין. כֻּלָּם לְרֹאשׁ יוֹסֵף:

נזיר אחיו. פְּרִישָׁא דַּאֲחוֹהִי, שֶׁנִּבְדַּל מֵאֶחָיו, כְּמוֹ וְיִנָּזְרוּ מִקָּדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל (ויקרא כ"ב), נָזֹרוּ אָחוֹר (ישעיהו א'):

בִּרְכְּתָא דְאָבוּךְ יִתּוֹסְפָן עַל בִּרְכְּתָא דִילִי בָּרִיכוּ אֲבָהָתַי דַחֲמִידוּ לְהֶן רַבְרְבַיָּא דְמִן עָלְמָא יֶהֶוְיַן כָּל אִלֵּין לְרֵישָׁא דְיוֹסֵף וּלְגַבְרָא פָּרִישָׁא דַאֲחוֹהִי

ברכות אביך. אלה הברכות שברכתיך עצומים הם ויתחברו עם ברכות הורי שברכוני,

והורי כמו יולדי, וכן ותהר את מרים (דה"א ד יז) "הורה גבר" (איוב נ ג):

תאות. מגזרת "והתאויתם" (במדבר לד י) והטעם שתגבהנה הברכות:

נזיר אחיו. מגזרת נזר והוא סמוך, כמו נדיב לב (שמות לה כב):

ברכות אביך גברו על ברכות הורי - ברכות אביך יעקב שבירכני הקב"ה, כדכתיב: והנה ה' נצב עליו וגו' גברו על ברכות הרים, כדכתיב שם: ופרצת ימה וקדמה וגו' נחלה טובה ובלא מצרים, מעולה מכל הרי עולם.

עד תאות - עד סוף.

גבעות עולם - לשון והתאויתם. תתאו לבא חמת. וברכות משה מוכיחין על פסוק זה. כי הורי לשון כפל של גבעות עולם, דכתיב שם: ומראש הררי קדם וממגד גבעות עולם, ואותן ברכות תהיינה לראש יוסף.

נזיר אחיו - מלך על אחיו.

בִּרְכוֹת אָבִיךָ. וִיבָרֶכְךָ גַּם כֵּן בִּרְכוֹת אָבִיךָ, וְהֵם כְּאָמְרוֹ "וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפוֹנָה וָנֶגְבָּה" (בראשית כח:יד), שֶׁהוּא נַחֲלָה בְּלֹא מְצָרִים, וּכְאָמְרוֹ "וְנִבְרְכוּ בְךָ כָּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶךָ" (בראשית יב:ג). וְהוּא אֲשֶׁר עָתִיד לַשְּׂרִידִים אֲשֶׁר ה' קוֹרֵא, כְּאָמְרוֹ "כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵל" (במדבר כג:כג), וּכְאָמְרוֹ "וְאַתֶּם כֹּהֲנֵי ה' תִּקָּרֵאוּ" (ישעיהו סא:ו), וּכְאָמְרוֹ "יַחֲזִיקוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מִכָּל לְשֹׁנוֹת הַגּוֹיִם וְהֶחֱזִיקוּ בִּכְנַף אִישׁ יְהוּדִי לֵאמֹר נֵלְכָה עִמָּכֶם כִּי שָׁמַעְנוּ אֱלֹהִים עִמָּכֶם" (זכריה ח:כג):

גָּבְרוּ עַל בִּרְכוֹת הוֹרַי. וְאָמַרְתִּי בִּרְכוֹת אָבִיךָ כִּי גָּבְרוּ עַל הַבְּרָכוֹת שֶׁקִּבְּלוּ הוֹרַי:

עַד תַּאֲוַת גִּבְעוֹת עוֹלָם. שֶׁבִּרְכוֹתַי הִתְפַּשְּׁטוּ עַד גְּבוּל שְׁנֵי צִדֵּי חֵלֶק הַגַּלְגַּל שֶׁל מַהֲלַךְ הַשֶּׁמֶשׁ הַיּוֹצֵא מֶרְכָּז, הַמַּגְבִּילִים אֶת הַיַּבָּשָׁה, שֶׁהֵם שְׁתֵּי קְצוֹת עוֹלָם הַזְּמַנִּיִּים וְנִפְסָדִים. וְקָרָא גִּבְעוֹת עוֹלָם אֶת שְׁנֵי חֲלָקָיו הַמַּגְבִּילִים אֶת הַיַּבָּשָׁה מִפְּנֵי גָּבְהָם מִמֶּרְכַּז הָאָרֶץ עַל תְּמוּנַת גִּבְעָה. וּבִרְכוֹתָיו אֵלֶּה הָיוּ כְּשֶׁנֶּאֱמַר לוֹ "וּפָרַצְתָּ וְנִבְרְכוּ בְךָ", שֶׁהִיא בִּרְכַּת אֹשֶׁר נִצְחִי אֲשֶׁר בָּהּ יִתְבָּרֵךְ כָּל הַמִּין הָאֱנוֹשִׁי.

תִּהְיֶיןָ לְרֹאשׁ יוֹסֵף. מִפִּי עֶלְיוֹן שֶׁיִּשְׁלַח מִמָּרוֹם בִּרְכוֹתָיו לְרֹאשׁ יוֹסֵף בִּלְתִּי אֶמְצָעִי. וְכֵן אָמַר מֹשֶׁה רַבֵּינוּ אַחַר שֶׁאָמַר "וּרְצוֹן שֹׁכְנִי סְנֶה" (דברים לג:טז) שֶׁהוּא אֱלֹהֵי מָרוֹם וּבִרְכוֹתָיו מִמָּרוֹם "תְּבוֹאתָה לְרֹאשׁ יוֹסֵף".

וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו. וְזֶה כִּי בִּהְיוֹתוֹ נָזִיר, מְעֻטָּר בְּנֵזֶר שָׁלִיט בֵּין אֶחָיו, הֵעִידוּ מַעֲשָׂיו שֶׁהוּא רָאוּי לְקַבֵּל בְּרָכוֹת מֵאֵת הָאֵל יִתְבָּרַךְ בִּלְתִּי אֶמְצָעִי, וְכֵן הָיָה זַרְעוֹ בְּמַעֲלָה קָרוֹב לְשֵׁבֶט הַמַּלְכוּת, כְּאָמְרוֹ (הושע יג:א) "כִּדְבַר אֶפְרַיִם רְתֵת נָשִׂיא הוּא בְּיִשְׂרָאֵל", וּמִמֶּנּוּ הָיָה רִאשׁוֹן לַשּׁוֹפְטִים וְנִבְחַר רִאשׁוֹן לַמֶּלֶךְ כַּאֲשֶׁר נֶחְלְקָה מַלְכוּת בֵּית דָּוִד:

נזיר אחיו יוסף שהיה שר באחיו לשון זכו נזיריה משלג.

בִּרְכַּת אָבִיךָ גָּבְרוּ עַל בִּרְכוֹת הוֹרַי. הַיְינוּ כְּמוֹ ״חֲדַר הוֹרָתִי״, כִּי הַבְּרָכוֹת שֶׁקִּבַּלְתִּי עַל יְדֵי אִמִּי הָיוּ בְּעָקְבָה וּרְמִיָּה וּכְמִלְּתָא דִּטְמִירְתָּא מִפְּנֵי עֵשָׂו. אֲבָל בִּרְכַת אָבִיךָ שֶׁנָּטַל הַבְּכוֹרָה מִן הָאַחִים וּנְתָנָהּ לְךָ, הַיְינוּ נְתִינָה גְּלוּיָה וּמְפֻרְסֶמֶת, ״עַד תַּאֲוַת גִּבְעֹת עוֹלָם״, כִּי בְּכָל אַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם יָכוֹל אַתָּה לְהִתְפָּאֵר בָּהֶם. ״תִּהְיֶיןָ לְרֹאשׁ יוֹסֵף״ וְגוֹ׳, יִהְיוּ כְּדָבָר הַמֻּנָּח עַל הָרֹאשׁ וְהַקָּדְקֹד, אַף עַל פִּי שֶׁהַבְּכוֹרָה ״נְזִיר אֶחָיו״, רוֹצֶה לוֹמַר לְקוּחִים וּמֻפְרָשִׁים מִן שְׁאָר אֶחָיו הַגְּדוֹלִים עַל יְדֵי הַבְּרָכוֹת, וּמִכָּל מָקוֹם יָכוֹל אַתָּה לְהִתְפָּאֵר בָּהֶם כְּדָבָר הַמֻּנָּח בְּמָקוֹם גָּבוֹהַּ עַל הָרֹאשׁ הַנִּרְאֶה לַכֹּל, לְאַפּוֹקֵי בִּרְכֹת הוֹרַי הֻכְרַחְתִּי לְהַכְחִישָׁם וְלוֹמַר לֹא נִתְקַיְּמוּ בִּי וְלֵילֵךְ בְּהֵחָבֵא מִפְּנֵי עֵשָׂו אָחִי.